מפקד היחידה המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה שמע את מה שהיה לשופט רבינוביץ לספר בעניין רב ביותר. השניים נותרו עומדים בסלון- הדירה. השופט רבינוביץ לא הזמין את הקצין הבכיר לשבת.
מפקד היחידה המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה לא הרגיש את עצמו נעלב מן היחס הצונן שהפגין כלפיו השופט רבינוביץ. הוא לא היה רגיש לגינוני-נימוסין.
במקום זאת, הוא סימן לעצמו לברר מדוע מרציאנו לא התקשר אליו מיד עם מעצרו - אבל לעצם העניין לא היה לו מה להציע לשופט רבינוביץ. בעצם, לא היה דבר שהוא, אישית, יכול היה לעשות. גם לא היה לו עניין רב מדי להתערב בשעה זאת של הלילה בפרשייה שנראתה לו מורכבת מדי. הוא גם זכר שבמקום מסוים ממתינה לו מישהי עם הרבה יכולות פיזיות. בחיקה של זו, הוא עמד לבלות את השעות הקרובות. הוא אף פעם לא שאל לגילה למרות שהוא חשד שטרם מלאו לה שש-עשרה.
הוא גם לא שילם בעד השעות שהוא שהה במחיצתה. היא גם לא תבעה ממנו דבר. היא ידעה בדיוק מי הוא - וכל רצונה היה למלא את רצונו של מי ששלח אותה אליו. לשם כך, היא מילאה את כל רצונותיו של 'הלקוח'; גם הביזאריים ביותר. היא הייתה צעירה לימים, אבל ניסיונה העשיר, שנצבר בשנתיים-שלוש שבהן היא עסקה במה שהיא עסקה, בידיעת הוריה, שאף קיבלו חלק מן התקבולים שהיא קיבלה, לימד אותה את כל מה שהיא הייתה צריכה כדי שקצין-המשטרה יצא לדרכו מרוצה לחלוטין.
מה שכן, בר-שיחו של השופט רבינוביץ הבין, שגם מעצרו של דני, באשמת ניסיון לשבש את הליכי המשפט הצפוי למחרת בבוקר, לא יכול יהיה להושיע את השופט רבינוביץ.
הלה ביקש, למעשה, את הבלתי- אפשרי. בתו נשאה בגופה סמים. גם במזוודה שלה היו סמים, והיא הייתה בדרכה לניו-יורק, אז איך אפשר לעזור לה, שאל את עצמו הקצין הבכיר, מי שצבר לזכותו הרבה הצלחות מבצעיות בעבר הרחוק, כשהוא מנסה לנתק מגע מהשופט מהר ככל האפשר.
הדירה הדחוסה בספרים העיקה עליו. ריח של עובש עלה באפו. גם דמותו של השופט קטן-הקומה המתבכיין בפניו על מה שקורה לו, על לא-עוול בכפו, קצת דחתה אותו.
משום-מה, היה נדמה לו שהשופט לא מספר לו את כל מה שהוא יודע.
בשלב מסוים של השיחה, מפקד היחידה המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה גם הבין שהפרשה איננה פשוטה כל עיקר. כלומר, שיש מישהו שמנווט אותה מלמעלה.
כך או כך, הוא רצה להיפטר מהשופט רבינוביץ מה שיותר מהר - ולהסתלק מן הדירה שריח לא-נעים עלה ממנה. על-פי מראה, הרבבה ימים לא טרחו על ניקיונה.
הקצין הבכיר החל לצעוד לעבר דלת-הכניסה. עיסוקים דחופים הרבה יותר המתינו לו אי-שם. רק המחשבה עליהם גרמה לו לרעד באזור החלציים. הכדור לתגבור החשק המיני שהוא נטל כמה דקות קודם לכן כבר החל להשפיע עליו.
-" מה אני יכול לעשות", התריס הקצין הבכיר. "לעצור את המטוס....?"
-" לא. לעצור את מרציאנו ואת חבר מרעיו....."
- "אז איך זה יעזור לבת שלך?"
-" לא לתת להם להזיק לבת שלי", התחנן השופט רבינוביץ
-"...אז מה ביקש ממך העורך-דין...?, ביקש מפקד היחידה
המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה לחדד את הדברים.
-"שאני אמחק את כתב-האישום נגד מרציאנו..."
-" אז מה הבעיה...?... תעשה את זה... והכול יבוא על מקומו
בשלום....", ניסה בר-שיחו של השופט רבינוביץ להתחכם.
-"אתה צוחק.....".
השופט רבינוביץ ראה שהוא מדבר, למעשה, עם מי שאין לו כל עניין לעזור לו. אבל הוא שמח על עצם קיום המפגש עם קצין-המשטרה. מבחינתו היא השיגה את מטרתה. הוא לא ציפה שהקצין הבכיר, האיש המגושם הזה, המדיף ריחות לא-נעימים, של שחיתות אישית, יוכל לעזור לבתו.
איש-המשטרה ביקש אומנם, עם צאתו, לרצות את השופט רבינוביץ אבל דבריו לא נשמעו אמינים; הוא הבטיח לברר את מה שביכולתו לעשות בנסיבות העניין. אולם, למעשה, הוא לא התכוון לעשות דבר. הוא רק עמד לדווח ליואל בן-שטרית - ובכך לראות את חלקו כמסתיים.
לא היה איכפת לו, שהשופט רבינוביץ ימחק את כתב-האישום נגד מרציאנו. הוא כבר ידע לתרגם את המהלך המשפטי הזה לטובתו, באופן שיגרום, אולי, למחיקת חלק מחובותיו.
מרציאנו היה בין אלה שהחזיקו בשטרי-חוב שלו.
השופט רבינוביץ הרגיש, כמובן, שהקצין הבכיר, מפקד היחידה המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה, מי שאמור היה להיחלץ לעזרתו בכל כוחו, לא הולך לנקוף אצבע לטובתו.
כבר בעבר, בעת שנוהלו אצלו כמה משפטים נגד עברייני-צמרת שהיו קשורים ליחידה שעליה הוא היה מופקד, הוא הרגיש שנעשו טעויות מכוונות בדרך שבה נאספו הראיות, דבר שאילץ אותו להקל עם הנאשמים. לא לזכות - רק להקל בעונש.
השופט רבינוביץ נפרד מאיש- המשטרה בלב כבד. "משהו לא טוב קורה בעיר הזאת", הוא מלמל לעצמו. "בתי מובילה סמים לארה"ב. מרציאנו, המנוול הזה, מחזיק אותי בביצים. מפקד היחידה המרכזית ללחימה בפשיעה חמורה,, האיש שצריך לעמוד בראש הלוחמים בעבריינים מסוגו של מרציאנו, מגלה רפיסות המדיפה ריח של שחיתות. ודני, עורך-הדין החלקלק, מעז לפנות אלי בדרישה שאין חצופה ממנה".
תוכן השיחה ביו הקצין הבכיר לבין השופט רבינוביץ הועבר לטלפון-הנייד של ביואל ן- שטרית - ומשם היישר למפכ"ל. בהתייעצות מהירה בין השניים הוחלט להמתין - ולא לעשות, לפי שעה, דבר.
למעשה, לא היה באמת מה לעשות. פנייה ישירה לשופט רבינוביץ לא באה בחשבון בשלב הזה. היא רק יכולה לחבל בתכליתו של המבצע כולו - ולסכל את מה שהמפכ"ל באמת רצה לברר.
מרציאנו כבר יזם פנייה אל השופט רבינוביץ באמצעות עורך-דינו. השופט רבינוביץ, מצידו, הסכים להיפגש עם פרקליטו של נאשם שבעניינו הוא עמד לדון למחרת בבוקר. אומנם הוא דיווח על הפגישה למי שהוא דיווח - אבל עדיין אי-אפשר לדעת כיצד הוא ינהג בפועל עם פתיחת המשפט לאחר שהוא התבקש למחוק את כתב-האישום נגד מי שמטעמו פנו אליו - מטעמים של הגנה מן הצדק.
שניים, למעשה, כבר נלכדו ברשת; מגה-עבריין ופרקליטו.
לאור כל זאת, החליטו המפכ"ל ויואל בן-שטרית שלא לעשות, לפי שעה, דבר. הרשתות הושלכו. עתה צריך להמתין ולראות מי יסתבך בהן.
דני בן-אור כבר נלכד באחת מהן - וכעת צריך להמתין לכל שאר הנפשות הכרוכות בפרשה.
שר-המשפטים עודכן בהתפתחות האחרונה.
עם זאת, הכול רצו לדעת מה יגבר אצל השופט רבינוביץ, האינטגריטי שלו - או הרצון לעשות 'משהו' למען בתו.
מה שיואל בן-שטרית והמפכ"ל לא ידעו הוא שדקות לא רבות לאחר שהקצין הבכיר פרש לעיסוקיו, הגיעה יעלה לדירתו של השופט רבינוביץ ביחד עם אשתו-לשעבר.
הדירה של השופט רבינוביץ הייתה במעקב, אבל העוקבים, אנשי היחידה הסמויה, אלה שגם הקליטו את המפגש שנעשה בדירה קודם לכן, לא הכירו לא את יעלה ולא את אשתו-לשעבר של השופט רבינוביץ.
תמונותיהן לא היו בידי העוקבים. הם ראו שתי נשים שלובות-זרוע נכנסות לבניין - אבל לא הייתה כל אינדיקציה לכך שמטרת-בואן היא דירתו של השופט רבינוביץ.
בדירה עצמה לא נדלקו כל אורות. לא בחלק הפונה לרחוב.
גם השיחה בין השופט רבינוביץ לבין אשתו-לשעבר לא נקלטה בידי המאזינים-בסתר לשיחותיו. זאת, כיוון שהשופט רבינוביץ לא התקשר אל גרושתו מאחד הטלפונים שהיו תחת האזנה.
הוא ידע דבר או שניים על חשאיות.
חברותו ארוכת-השנים במסדר החשאי לימדה אותו שזהירות-יתר אף פעם לא הזיקה לאיש. לכן, הוא פשוט טרח לעשות את השיחה מטלפון ציבורי בחנות-מכולת שנמצאת סמוך לדירתו.
לימים, הסיבות לכך שביחידה הסמויה לא הכירו את שתי הנשים שהגיעו לדירתו של השופט רבינוביץ, נבדקו אף הן בוועדה המיוחדת שבראשה עמד הנשיא-לשעבר של בית המשפט העליון.
משום-מה, איש לא חשב שלאשתו-לשעבר של השופט רבינוביץ יש קשר לכל הפרשה, או שהיא תהיה מעורבת בניסיון להטות את ליבו של בעלה-לשעבר לטובת ההחלטה שהוא יתבקש לקבל למחרת בבוקר.
השופט רבינוביץ פתח לשתי הנשים את הדלת - ומיהר להכניסן פנימה. האור בסלון-הדירה לא הודלק.
כל השלושה פנו לחדר האחורי בדירה - לחדר השינה.
ירוחם רבינוביץ עוד לא ידע כיצד יסתיים המפגש הכפול הזה - אבל משהו בעיניה של יעלה אמר לו שהוא הולך להרגיש כמו שהוא עוד לא הרגיש מעולם.
וכשזה באמת קרה, הוא שכח לגמרי שמי שגוהרת מעליו היא אשתו של מי שאמור לעמוד לדין בפניו תוך כמה שעות.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
