היש שינוי במדיניות "הפתיחה באש"?

בטירונות הסבירו לנו שמה שלא נכנס דרך הראש נכנס דרך הרגליים. נכון שחיי נישואין מאושרים זה הכי טוב בעולם, אבל כשמבינים שחיי נישואין מאושרים כבר לא יהיו פה אז כנראה שהכי נכון זה להתגרש, ואם הערבים בירושלים היו רק בשכונות שלהם ולא בשכונות שלנו ועם גדר חזקה ושמורה וממוקשת בין השכונות שלהם לשכונות שלנו אז החיים בירושלים האמיתית היו נראים לגמרי לגמרי אחרת, ואני מבין שעדיין יש מי שאומרים שכשלא טוב עם האישה אז רק צריך להרביץ לה מספיק חזק עד שהיא תחזור להיות "נאמנה" אבל אני חושב שכשלא טוב אז אף פעם לא יהיה טוב והכי נכון זה פשוט להתגרש ומה שאני מבין בסוף כולם יבינו, כי ממש צדק המ"מ שלי בטירונות, סרן אעקל, דרוזי, שאמר שגם מה שלא נכנס דרך הראש בסוף נכנס, אומנם אחרי הרבה כאבים, אבל בסוף נכנס. אם לא דרך הראש אז דרך הרגליים.

בהמשך למקובל בפוליטיקה הישראלית האבות מנסים לדחוף את בניהם קדימה במערכת הפוליטית, וראינו זאת בעיקר בליכוד ("הנסיכים" - בני בגין, אולמרט, מרידור, עוזי לנדאו, צחי הנגבי, חזן הצעיר וגם דוד לוי "תרם" שניים ועוד). במפד"ל (אברהם בורג ועוד) ויש נוספים רבים. הדבר זלג גם למפא"י כאשר למשל 3 ממשפחת דיין שירתו בכנסת, עוזי ברעם ע"ח אביו, דליה רבין, אהרון רמז, יצחק הרצוג ועכשיו גם עמר בר-לב.

יש לי פתרון פשוט למיגור החמאס, וגם דאעש. כי הנה בחנויות בעלי חיים מוכרים "עצם" משחק לכלב, העשוייה מעור פרה מיובש. חומר קשה. כמוה כעשוייה מחומר מוצק לחלוטין. והרי כידוע גם אנשי החמאס וגם דאעש מוכנים להילחם עד המוות בלי שום פחד כי הם יודעים, ממש כמו המאמינים שלנו, שהעולם הזה הוא רק פרוזדור צר בדרך אל הנצח, ואל מנעמי גן העדן, ואל הבתולות. אבל מגע עם בשר חזיר מונע ממוסלמי שנהרג את הכניסה לגן עדן. ועל כן צריכה התעשיה הצבאית שלנו להתחיל מייד לייצר תחמושת לנשק קל אשר בה הקליעים עשויים מעור חזיר מיובש. זהו הפתרון הפשוט לחוסר הפחד הנוכחי של לוחמי החמאס ודאעש מן המוות. החלפה מיידית של התחמושת הקיימת בתחמושת חדשה שהקליעים שלה עשויים לא מעופרת מצופה נחושת אלא מעור חזיר מעובד, מיובש, מוקשה, זו הדרך הפשוטה לבטל את תחושתם של לוחמי החמאס ודאעש שהם בני אלמוות, ולנצח.

הפיגוע באנקרה אתמול בוצע על-ידי מתאבדים שהם סונים קיצונים (שארדואן מייצג אותם ואת אמונתם). המטרה הייתה האופוזיציה (הכורדית בעיקר) שעמדה להפגין במקום הפיצוץ נגד שלטונו של ארדואן.

אנשי הביטחון שלנו קיבלו סוף-סוף היתר לירות בטרוריסטים שפוגעים בנו (או שמנסים לפגוע). לפעמים אנחנו מצליחים להרוג נבל או שניים וחושבים שהעניין מחוסל. אבל לא כך, אנחנו מחזירים את גופת ה"שהיד" למשפחתו, ואז הרשות הפלשתינית דואגת ללווית ענק אלימה ומלאת הסתה והמשפחה מקימה אוהל אבלים להתפאר בדוגמה שנתן בנם ה"שהיד" - זה שלרוב הרג יהודים חפים מפשע...