במסגרת הגזירות הכלככליות המתרגשות עלינו בימים אלה מבית היוצר של החפץ בראשות הממשלה, מר סילבן שלום, נודע לנו, כי ישנה כוונה לקצץ בקצבאות הילדים של אילו, שלא שירתו בצה"ל.
למותר לציין, כי על קבוצה זו נמנים החרדים (למעט נאמני תנועת ש"ס, שרובם שרתו בצה"ל) והערבים.
כעת, הבה ננסה לדמיין סינריו בו החרדים יתירו למאן-דהו לפגוע ביקר להם - פיטמת הכסף הממשלתית. הלוא אמות הסיפים ירעדו בטרם יהין כל פוליטיקאי מתחיל בארצנו, לפגוע בגוש ציר פרלמנטרי ובכוח אלקטורלי שכזה, קל וחומר כאשר מדובר בדמות הרואה עצמה מתמודדת על ראשות הממשלה.
אשר על כן, יכולים אנו להניח, כי לו אכן תיושם הצעת הקיצוץ לעיל, אזי קרוב לוודאי, שהקיצוץ יקוצץ, ויפול רובו ככולו על ציבור ערביי ישראל - כן, זהו אותו ציבור, שעריו וכפריו הם מודל להשקעה ממשלתית, לטיפוח תשתיות ולקידום אינטגרציה... - ולתוהים אוסיף, כי המשפט האחרון נכתב בציניות.
כאזרח ישראלי אני מבקש לדעת עד כמה מגעת האטימות הפושעת של ממשלתנו - האם אכן ניווכח, כי "חוק שווה לכולם" הוא מושג ערטילאי חסר עוגן במדינתנו, או שיתעשתו מקבלי ההחלטות, ויבינו שהאינתיפאדה הבאה המתרגשת עלינו, תבוא לא מהצד הפלשתיני, אלא מצד כל אותם מקופחים - ערבים, פריפריה, דרוזים, מובטלים, סטודנטים, בדווים, נוער במצוקה ועוד... ועוד...
המדינה הזו היא שלנו - של כל אזרחיה, ולרבים מהאזרחים כבר אין לחם, כיוון שאנו מממנים את העוגות של מגזרים מאוד מסוימים במדינה.
נראה, כי תשובתה של ממשלת ישראל פשוטה: "אם אין לחם, אכלו רוגלך"...
רק, לכאורה, לפי שעה
