תשומת הלב התקשורתית והפוליטית שלנו נתונה בחודשים האחרונים לטרור דקירות הסכין והדריסה של הפלשתינים, ובאופן טבעי. מכיוון שאלו הם אלו הגורמים לאבדות ולפצועים אצלינו, ול"שאהידים" אצל הפלשתינים, והם אלו שמעוררים את ה"מקוננים בעם" לזעוק חמס על אוזלת היד של הממשלה, ולהתפלפל על "מניעי" הרוצחים. אבל, במקביל לטרור הסכינים מתקיימות כמעט כל הזמן הפגנות אלימות ביהודה, שומרון, מרחב ירושלים, וכן מול הגדר ברצועת עזה. במהלך ההפגנות הללו מושלכים לעבר כוחותינו בקבוקי תבערה, מיידים אבנים, מבעירים צמיגים ופעמים בודדות אף מבוצע ירי מנשק חם. בעימותים אלו עם כוחות הביטחון נהרגים ונפצעים מפגינים פלשתינים (מאלה הנמצאים בקדמת ההפגנה). לפחות שליש מההרוגים הפלשתינים מאז החל טרור הסכינים לפני כשלושה חודשים, הם של מפגינים.