להלן מכתב ששלחתי לאחרונה לדובר מע"צ, אך כמובן שאף אחד שם לא מתייחס.
והסיבה בגוף המכתב:
מזועזע והמום, נסעתי בכביש בו אני נוסע מהיום בו נולדתי, בין צומת ראם (מסמיה), לצומת מלאכי (קסטינה). למרות שאיש מילים אנוכי, אני חש כי תמו כולן לעומת ההשחתה לשמה, חוסר הרגישות המשווע וריסוק יסוד ערכי ארץ ישראל היפה.
עוד הרבה לפני שנולדתי אני ולפני שנולדו הורי, ולמעשה כל מי שחי היום בארץ, נשתלו לאורך תוואי הדרך הזה אקליפטוסים (היצורים הגבוהים האלה, עם הירוק למעלה), כמו בעוד מקומות רבים בארץ.
ובתוך המירוץ העיוור שהמדינה הזו נמצאית בו, אשר רומס ומשחית כל חלקה טובה - אין יותר גבולות. הכל מותר וכשר ובשם הקידמה (המסתברת כשאיפתו של מיעוט מצטמצם והולך)- רומסים פה הכל!
איך אתם לא מתביישים לכסח עצים בשביל כביש?! ועוד אפשר היה להתווכח על העניין, אם היו כאלה גם מעברו השני של הכביש...
העצים האלה לא שלכם! העצים האלה שייכים לי, כמו לכל אזרח במדינה, וחובתכם המוחלטת היא לשאול את רשותנו ולא לעשות בהם כרצונכם, רק משום יכולתכם המעוותת להתעלם מאיתנו!
אני מניח שכמו שחיתויות רבות אחרות הפושות כבר בכל מקומותינו, היה שיקול אהבת הארץ וערכיה, האחרונים להתייחסות - אם בכלל היתה כזאת. אני מרשה לעצמי להניח, כי הממון המעוור סינוור גם הפעם והעדיף בבירור אינטרסים כלכליים או לא חשובים אחרים, על פני קיומם של עצים עתיקי יומין, כי הרי מה הם אותם בולי עץ מתנשאים, אם לא עוד מכשול מטופש לשלשלאות הבולדוזרים המפלסים את כל הארץ ללא הבחנה, למשטח אחד של בטון ואספלט.
אולי אני סתם אזרח קטן, שבעולם בו מונופולים אדירים הם בעלי השררה. אך בעיני ובעיני עוד רבים אחרים, שכבר לא נחשבים פה בארץ שכבר ממש לא דומה לכוונת מי שחלם והקים אותה, העצים הללו הם הם השורשים שלנו במקום הזה! שום דבר לא יכול לתקן את העוול העצום והכאב הנורא שחוללתם בי! אם הייתי חושב שדברים כגון אלו היו מנגנים ולו מנגינה חרישית על מצפון אלו המחליטים בעניין- כנראה שהיתה זו עדות לקיומו של מצפון כזה. מצפון אשר לא היה מניח להם לבצע את הזוועה הזאת ובכך כלל לא היתה נוצרת סיבה כלשהי לכתוב את המכתב הזה...
אם היה בי עוד קמצוץ של תקווה, שישנם עוד ערכים המהווים את אושיות קיום העם הזה בארץ הזאת, הרי שבא מעשה כגון זה ומחה אותה לחלוטין! מעשה המצטרף בכאב רב, לשורת מעשים מטופשים, המאיצים ודוחקים בי לקום וללכת מהארץ שלי. שלי ולא שלכם!!! עם כל המצב הבטחוני ועם עובדת נפילתם בקרב של שניים מחברי, אני מוכן להתמודד. להתמודד רק למען המטרה. אך אם את המטרה הורגים לי - אינני יכול לשאת זאת עוד!
תתביישו!!!
תגובתו של מאיר גזית - דובר מע"צ
-רק לאחרונה הפעלתי את העכבר, מגלה צפונות האינטרנט ועיני מגלות הרבה חדשות, אחת מהן פרי עטך המושחז, התוקף, השונא והכועס (30.4.02).
-על מה תלין? על כי לא קבלת תשובה מיידית - קבלת, גם קיבלת.
-על כי הוסרו עצי אקליפטוס ? - נכון הוסרו, צא ולמד וראה כי הנ"ל נעשה במתואם ועל פי הצורך, בוודאי, על פי דין.
-באשר למענה הדובר, אותו אתה תוקף והוא הכותב אליך. אתה אחד ממאות המתכתבים עם הדובר, חלקם מאוד משבחים את העבודה שמשקיעה מע"צ, חלקם, כמוך, כועסים. מבין הכועסים, יש כאלה שהכעס אמיתי ונכון וכתוצאה מהערותיהם מתקנים את הטעון תיקון ומע"צ איננה מתביישת לבקש סליחה. חלקם כועסים, אך לכשהם מקבלים ההסבר, אומרים, תודה, קבלנו ההסבר, לחילופין יש גם הממשיכים לכעוס ומשוכנעים שהם יודעים טוב יותר.
החתום מעלה אינו נוהג להתווכח עימם, כי הרי טעותם עימם ולכל אחד יש את עץ הדעת משלו והוא רק שלו.
ומכאן, נעבור אל העץ, או העצים, אותם אקליפטוסים אוסטרליים, שעלו ארצה עם אבותינו והורי אבותינו - כולנו אוהבים עצים, גם את האקליפטוס עב הגזע, שאגב איננו "שלנו", גם לא "שלך" - בוודאי לא מקובלת האמירה שיצאה מפיך, על הארץ "שלך", "שלי", "שלנו" .
-ישנם בארץ מי שמופקדים על עצים, ישנם מי שמופקדים על הכבישים ולבטח יש גם נושאים, עליהם אתה מופקד, אלה המופקדים על העצים, חלקו אותם על-פי קריטריונים, ערכיים, ציבוריים, בוטניים ואחרים, לא דין עץ זית כדין עץ אקליפטוס ולא דין ברוש ישראלי מצוי, כדין ברוש נטע אדם ועוד כהנה אבחנות ובכל מקרה, נכון כי לכל עץ יש שם ומי שחסה בצילו ובמקרה שכזה, גם מי שנטע אותו ול"כבישניקים", לב ונשמה לכל עץ ושיח, לפחות כמו זה המופגן על-ידך.
-יש גם מי שמופקדים על הכבישים וככאלה, קל תמיד להאשימם, הם הרי סתם "כבישניקים", שאולי עשו שנים רבות בהיכלות "הטכניקום"- אך מה הם למדו? סימון כביש, מצעי הכביש, האספלט על סוגיו וכיוצא באלה והם למדו גם אודות הגורמים לתאונה, נפח תנועה, פקקים (ולא בבקבוק ולא כאטמים) וגודש (של תנועה), התנגשות חזית בצד וצד באחור- מה זה לעומת פטרנליזם על עצים?
-אז דע לך מר אסף דהן, כי במע"צ מאוד מחשיבים עצים וככלל, נוף, עד כי מע"צ הייתה הראשונה בממסד , אותו אתה תוקף, ששיבצה בצוותה אדם שחי עם העצים, הכיר אותם יפה ואף נתן בעבר איבחונים,גם לאקליפטוס משולי המדבריות האוסטרליות . במקרה אני מכיר אותו ואני יודע כי היה אומר לך שכל עץ, עובר בקרת המופקדים עליו (והם לא מע"צ, לשם הסרת מכשול הניטרליות), הם המאשרים - או לא מאשרים - עקירתו, העתקתו ואפילו את דרך הביצוע, הם שיחליטו ובוודאי כשלאורם, נתוני הבטיחות וההנדסה, ועוד היה אומר, כי בארץ כה קטנה כשלנו, מחד יש להציל כל עץ ומאידך (ולאו דווקא מאידך...), יש להציל כל נפש מהלכת בעזרת הכביש הסלחני, זאת על כן עם נתונים עובדתיים כאלה או אחרים, יש, מה לעשות, צורך להרחיב כבישים והם "שלך" כמו "שלי" ולעקור עצים, שהם "שלך" אך גם "שלי", שהרי לא ינץ העץ מבעד לנתיב הנסיעה... ואל תדבר על מצפון (ואתה מדבר), כי אז אדבר אני מולך על מצפון הרוגי התאונה, שתהיה אי פעם ואל תדבר על מע"צ כמשחיתה, כי אז....אתה מבין...ואל תטיף מוסר מבולבל ועל יכולות מעוותות - כי הרי אמרתי, לא בקלות עוקרים או מעתיקים (כשניתן בוטנית) את העץ, תמיד מחפשים את החלופה, את הפתרון והגנת העץ, כשאפשר! תשאל את תושבי הדרום הרחוק, על "עוקף העץ" הקיים בערבה, כדי להגן על העץ, הכבישניק יגן עליו, זאת עליך לדעת ולא לדבר בו סרה, כאילו "ממון מעוות סינוור אותו" ועוד כהנה פניני לשון חצובים בסלע.
-ענו לך והסבירו לך - גם אם מעט במאוחר, כי העונה, הייה עסוק בהגנת העץ בערבה . צריך לדעת, כי במאזן הכללי, עובדי מע"צ שתלו יותר עצים, מאשר אלה שהם עקרו והרבה מהם מהצמחייה הישראלית הטיפוסית, לאו דווקא האקליפטוסים הגלותיים וכי היקף גינון הוא אדיר ואפילו אות "מגשים ישראל היפה" תלוי במשרדי המשיבים.
-מה אומר עוד ולא אמרתי - לא חפץ הכאה אנוכי, אך חפץ אמינות - דיוק - הבנה ונכונות להקשיב והעיקר, להגן על חיינו, למניעת הקטל פה וגם שם ועל כן, אני סולח על ההשתלחויות למעט אחת, אל תדבר בשם החולמים על הקמת המדינה ואל תאמר יותר כי הארץ "שלך" ולא "שלנו" - על כך איני סולח לך.