כבר שנים אני עושה זאת: מדי שישה חדשים אני מקבל דוח מעודכן מחברת "אקספיריאן" על מצב האשראי שלי. הדוח מראה למי אני חייב כספים - משכנתאות, כרטיסי אשראי וכיוצא בזה, ובאם אני משלם בזמן. הדוח מראה גם את ניקוד האשראי שלי, מעין ציון בטווח 350-850 נקודות, שככל שהוא גבוה יותר, כך גם מתרחב חיוכו של מנהל סניף הבנק שלך כשהוא נפגש איתך. לאמריקני הממוצע יש ניקוד אשראי של 650, וכשלאדם יש ניקוד מעל ל-700, קרוב לוודאי שידאג שכל חבריו ידעו על כך.
בחזרה לענייננו: פתחתי את דוח האשראי שלי, ובעת ובעונה אחת החוורתי ונהיה לי רע על הנשמה. ניקוד האשראי, המופיע בשורה הראשונה של הדוח, היה נמוך ביותר מ-100 נקודות מאשר באוקטובר שעבר. אסון. נזכרתי שביום ו' האחרון נפנף אומנם מנהל סניף הבנק 'שלום' בידו, אך ללא חיוך. מה קרה לקרדיט שלי?
בארצות הברית קשה לחיות בלי אשראי טוב. עבור אדם עם אשראי טוב החיים קלים יותר וזולים יותר. הריבית על המשכנתה נמוכה יותר, קל יותר ללוות עבור הקמת או קניית עסק, וניתן לעשות ליסינג על הג'יפ בשלוש מאות דולר לחודש, בעוד שהשכן, זה שתמיד מאחר בתשלומיו, חייב לשלם שש מאות דולר לחודש על אותה מכונית. אז מה המכה שנפלה עלי לפתע-פתאום?
למכה גרם הפשע הפופולרי ביותר בארה"ב בשנים האחרונות, גניבת זהות. מישהו בשיקאגו הצליח לשים ידיו על שמי ומספר הביטוח הלאומי שלי - שווה למספר ת"ז בארץ - והשתמש בפרטים כדי לפתוח חשבון טלפון סלולרי בחברה מקומית. הכתובת שמסר לחברה הייתה בדויה, ולאחר מספר חדשים ביטלה החברה את החשבון והעבירה את המידע השלילי על הלקוח למאגרי המידע הלאומיים. הלקוח, כזכור, נתן להם את שמי ואת מספרי, וכך "זכיתי" להורדה מיידית של 100 נקודות בניקוד האשראי.
וזו למעשה הסיבה שמזה שנים אני מתעקש לעדכן את דוח האשראי שלי לפחות פעם בחצי שנה. גניבת זהות אינה הבעייה האפשרית היחידה. קרוב יותר לוודאי שבתיק האשראי שלי יופיע מידע שאין לו כל קשר אלי: אנשים עם מספר ת"ז דומה לשלי, או שם דומה. או - כפי שקרה לי בעבר - מהגר בלתי ליגאלי ש"המציא" מספר ביטוח לאומי עבור מעבידו, שבמקרה היה המספר שלי. מהגר זה לא בדיוק גנב את זהותי - הוא נתן למעבידו את שמו האמיתי.
במקרה שלי הצלחתי לפתור את בעיית דוח האשראי תוך פחות מחודש. הגשתי תלונה על גניבת זהות במשטרת לוס אנג'לס, ושלחתי את העתק התלונה לחברת הטלפון בשיקאגו. החברה תיקנה את המידע ששלחה למאגר המידע הלאומי, ניקוד האשראי תוקן, וביום ו' האחרון, בביקורי השבועי בסניף הבנק, בירך אותי מנהל הסניף בחיוך רחב על שפתיו.
עבור האזרח הממוצע הסיפור מסתיים לעתים רחוקות ב"האפי אנד". בדרך כלל, אזרח זה אינו מודע לאפשרות שהחוק נותן לו לקבל מידע לפחות פעם בשנה על מצב האשראי שלו. וכשהוא מגלה שהדוח שלו מכיל מידע לא נכון זה לאחר שהבנק דחה את בקשתו למשכנתה או להלוואה לקניית מכונית. ובהרבה מקרים הוא נופל טרף בידי "מאכערים" המבטיחים לתקן את ניקוד האשראי עבור 1,000 - 2,000 דולר, ונעלמים עם הכסף.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
