השבוע נפל דבר בעיר בת-ים, ראש העירייה, יהושע שגיא (ליכוד), הדיח מכל תפקידיו את סגן ראש העירייה (ש"ס) בני אלחרר. יהושע שגיא לא היה מעז לעשות כך, אילו הייתה תנועת ש"ס חברה בממשלה הנוכחית, ובכיריה היו מכהנים כשרי ממשלה בכירים.
כל העיר בת-ים נסערה מצעדו הבלתי מובן, בעליל, של ראש הרשות (אולי בהשפעתם של כמה מאנשי הנהלת העיר כפי שנרמז באחד מהמקומונים בבת-ים). תגובתו, הנמהרת, של ראש העירייה, יהושע שגיא, בנטילת סמכויותיו של סגן ראש העירייה, בני אלחרר, ועקב כך אולי פגיעה בפרנסתו, וכל זאת, לכאורה, בעקבות הצבעתו נגד אישור תב"ר (היכל התרבות העירוני בבת-ים) בעיקר בעקבות חשיפת ממצאים חמורים לכאורה על-ידי מבקר העירייה, וגם בעקבות דעת הרבנים. המחישה עד כמה מהר פעל ראש הרשות, אולי ללא מחשבה מעמיקה, אולי בפזיזות יתר, להדחת נבחר ציבור שהצביע מתוך צו ליבו ומצפונו.
מדוע ראש עיריית בת-ים, יהושע שגיא, לא פעל באותה נחרצות מול כל מתנגדיו כמו "סיעת העבודה" וחברי סיעתו הוא? האם זה שתנועת ש"ס אינה חברה בממשלה החדשה השפיע? יגידו אנשים רבים - כן, הכל פוליטיקה.
בני אלחרר, שידע לפעול היטב אצל בחירי מפלגתו (ש"ס) בממשלה הקודמת בהבאת תקציבי ענק לעיר בת-ים, שזכה במיטב התשבחות מתושבי בת-ים על פעולותיו הברוכות בנושא שעליו היה מופקד - הרווחה, שידע לגשר בין דתיים וחילוניים ולשמור על הסטטוס קוו, שהיה מקובל על כל גווני הקשת הפוליטית בעיר בת-ים, מוצא את עצמו לפתע, מודח מתפקידו וללא סמכויות וזאת ע"י ראש העירייה שכה "רץ" בעבר אחרי בני אלחרר וביקש את התערבותו להשגת כספים לעיר בת-ים.
האם זה היה מחוייב המציאות?
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
