זה מכבר אני חש כי עבור הטייקונים - עבור חלקם - ערי הארץ, ואולי המדינה כולה, אינן אלא פלטפורמה "להתקדם בחיים", ואולי אפילו, בשיא הפשטות, רק פלטפורמה לעשות עליה כסף. אבל האם חברי מועצת עיר, נבחריהם ולכאורה נציגיהם הנאמנים של התושבים הפשוטים המתגוררים בעיר - האם גם הם לא באמת רואים בעיר שלהם "בית"? האם גם להם יש "סיבות" להיות ב"פוליטיקה", ותחושת השייכות והלוקאל-פטריוטיות, הן לא ממש, או אולי אפילו ממש לא, חלק מזה?
כי "לעשות ספורט" יכול כל אחד לעשות גם בגפו בזמנו הפרטי. "מירוץ כפר סבא", או "צעדת כפר סבא" עליה השלום, הם הרבה יותר מזה. הם הצהרת שותפות. הם לוקאל-פטריוטיות. הם הצהרת אחווה. הם הצהרת איכפתיות. גם אם לא ניסחף לאמירה הבומבסטית: הם "הצהרת אהבה למקום ולתושביו".
והנה, מי מחברי מועצת עיריית כפר סבא בא השבת למירוץ כפר סבא גם שלא "בתפקיד", והשתתף ונטל חלק בהפנינג הנפלא של כל-כך רבים מתושבי עירו? מי מהם, מחברי מועצת העיר, היה? ודאי שהדתיים פטורים. שהרי החגיגה מתקיימת, למרבה שמחתם של כל שאר תושבי העיר, ביום הפנוי היחיד של מרבית התושבים: בשבת. גם מי שבחו"ל, שיהיה בריא ושיעשה שם חיים. אבל איפה, יקיריי, נציגינו הנאמנים, איפה הייתם אתם? כל השאר?
אתי גן-אל הקסומה באה והייתה ועשתה את מקצה ההליכה. צעדה ששה קילומטר עם בעלה. שמעתי שגם יאיר אברהם נטל חלק. ושמא היו שם עוד ואינני יודע? אולי. וכמובן יש חברי מועצה דתיים ויש מי שנמצא בחו"ל ויש גם לי אירועים שבהם אני מאוד רוצה להיות ופשוט לא יכול - אבל את כל אותם חברי מועצה נכבדים שכן יכלו להיות שעתיים עם וכמו ובחברת תושבי עירם, ולא היו - אני באמת, בכאב, בסקרנות עצומה, רוצה לשאול: למה אתם בפוליטיקה? האומנם זה בגלל שבאמת אכפת לכם, באמת ובתמים, מהעיר כפר סבא?
