ביום השואה...

אני לא משתתף או לוקח חלק באירוע זה כמו באחרים, ולגבי זה במיוחד, אני לא צריך יום בשנה כדי לזכור אותו ובוודאי לא לעשות משהו בנידון. שכן, אני חושב על כך יותר מפעם אחת בשנה וכמו שאומרים, כך פתאום זה בא לי.

התופעה של השואה, וכמוה כל מיני אירועים שבהם מתגלע הכיעור שבאדם, עד כי לא ברור מדוע בחרו את המילה אדם; כנראה שיש אמת באמירה ש"יצר האדם רע מנעוריו". ואכן, לולא היה כך, ייתכן שעולמנו היה אחר עם כל הכיעורים שבו, שאין יום שלא מתרחשות בו כל הרעות החולות.

בזמננו, כאשר יש מחקרים גדולים על מחלות וצרות שבאות על האדם, טרם נחקר מה קורה בנפשותיהם של אנשים ומציף רבים אם לא את כולם, בכיעורים שאין לעלות על הדעת את מקורם - איזה גנים נסתרים שלו היו יודעים עליהם משהו, אולי היו יכולים לספק כדורים לחסלם. לו כן, אז כאמור, עולמנו היה אחר.

ובינתיים, בנוסף לשואה שהגנים הנ"ל היו שם במלוא עוצמתם, אנו שומעים כל יום, איך נהרגים אנשים על כלום, ובוודאי לנהרגים אין כלום מכך. מלחמות שונות, מסיבות אמונות, דת וכו', אבל שום דבר בעד האדם ולטובתו. אולי פעם יחקרו את התופעה.