כיפת ברזל במימון עם ישראל

בלא שרציתי הלכתי והלכתי. יצאתי והגעתי לאן שהגעתי. אילו ידעתי שהיום היינו נפגשות אולי הייתי מתנהגת אחרת, הייתי מתכוננת לקראת הפגישה. הגעתי עד למקום שאת עוברת בו יום יום. נכנסת בשער לתוך הכיתות יושבת שעות ומעבדת את החומרים לכדי צורות. שנים אני מכירה אותך, כמו בתי . בת כמה אני אתה שואל אותי בערב, אמת שלך מול שלי. את נראית אחרת, אומר ולא מזהה מנין השמחה. משהו אחר ניבט מעינייך. ותוך כדי שיחה אתה מסיט אותי לומר את האמת. עדיין לא אכלתי ארוחת ערב. המועקה מתפשטת בי. סוחטת ממני כאב, מפלחת אותי.

אלה המתנגדים - לדעתי מתוך רכושנות פשוטה - לאמירתי כי כאשר אין סיכוי ל"שלום-בית" - וראה הרצח המזעזע באיתמר - הפתרון הוא לחלק רכוש, להיפרד ולהתגרש, וכל אחד יקבל את השטח הנפרד שלו, ולמן אותו הרגע ניפגש - אם בכלל - רק בשמחות, ושלום על ישראל ועל ישמאעל - מביאים כנימוק המדבר בעד עצמו בקול שאין ברור וצלול ממנו את העובדה כי הנה ה"גירושין" שלנו מעזה - ה"היפרדות" שלנו מעזה - ממש לא הביאו לנו אפילו רגע קטן אחד של שקט. ממש-ממש-ממש לא. ואין שום מנוס מלהודות בפה מלא שהם צודקים. אבל יש דרך פשוטה, זולה ומעשית להבטיח כי בין שכנים בעלי גבול משותף יישמר בקפדנות השקט. והפתרון שמו איננו "עופרת יצוקה" אלא שמו הוא: "אוטומציה".

פרשת ביבי-טורס ואהוד-טורס ועירוב עסקיהם הפרטיים והציבוריים של אנשי ציבור - מעוררים בעיה שיש לתת עליה את הדעת ולפותרה.

מובן לחלוטין רצונו של יצחק הרצוג - במסגרת ניסיונו להיבחר לראשות מפלגת העבודה - להטיל דופי בהחלטתה של שלי יחימוביץ' לזכור ולא לשכוח כי מפלגת "העבודה" לא לחינם נקראת מפלגת "העבודה"; להטיל דופי בהחלטתה להכריז ללא מורא כי המפלגה, שהיא גלגולה העכשווי של "מפלגת פועלי" - "פועלי", כאילו? דה? – "מפלגת פועלי ארץ ישראל" היא שתהיה המפלגה שתהווה הכתף התומכת והגב החזק והיד האמיצה העוזרת באמת לכל אותם ארבעה או שישה מיליון מאזרחי ישראל שלא התגודדו השנה מחייכים בנתב"ג, ולא רכשו לעצמם שעון יד ב-142 אלף שקל ואפילו לא החליפו השנה אוטו, כי אין להם אוטו, למרות שלכולנו נדמה שלכל שמונה מיליון אזרחי ישראל יש ג'יפים מפוארים, שכל שמונת המיליון של אזרחי ישראל היו השנה באורלנדו או לפחות באירופה.

גאולת עם ישראל הראשונה – היא יציאת מצרים - מלפני 3300 שנים, הולדתה בנס, כאשר, ככתוב: "ויחזק ה' את לב פרעה", ולא נותרה ברירה לבני ישראל, אלא, ובעזרת ניסים נוספים, לנדוד לארץ המובטחת. כך התחיל עם ישראל את הקשר המשמעותי שלו עם ארץ מולדתו – ועם נולד.