זמנים משונים

לא, רבותי, כתבה זו לא נכתבה לחג השוטים, ב-1 באפריל, אלא בימי ולימי בחירות אלה.

הלעיטוני נא מן האדום האדום הזה,

הפעם נתניהו יוכל לומר במקרה ולא יהיה ראש ממשלה אחרי ה-17 במרס שחלק גדול בכך, היה באשמתך המלאה, לאור התנהלותך במעון ראש הממשלה.

אסטרטגיית הבחירות של נתניהו מצליחה מאוד. מתברר, בפעם המי יודע כמה, שנתניהו הוא קמפיינר מצוין. הצפת נושא הבקבוקים בתקשורת משחקת לידי נתניהו. כל מה שמעניין אותו הוא להישאר ראש ממשלה ולהמשיך ליהנות ממנעמי השלטון. עבור כך הוא מוכן להקריב כביכול לפרק זמן של חודש וחצי את רעייתו. המחיר כדאי מאוד. גם נושא העמותות הוא המצאה מצוינת של נתניהו ואנשיו.

בוחרי הליכוד אינם בוחרים בביבי והליכוד מתוך אמונה במנהיג או בדרך של המפלגה. הם בוחרים ליכוד כי האחרים מנסים לפגוע בביבי ו/או בליכוד. הם סובלים ונאנקים תחת עול מערכות השלטון המושחת, החוק הסלקטיבי והמשפט שמזמן עזב את דרך הצדק והיושר – אבל לא יבחרו במי שעשוי (אם קיים) להצליח מבחינתם להוציאם מחושך לאור. הם בחרו, בוחרים ויבחרו ליכוד כי נתניהו מושמץ ע"י האחרים, שרה אשתו נעלבת מחיצי הביקורת חדשים לבקרים, ו... האחרים מכנים אותם טמבלים שדופקים אותם ובכ"ז חוזרים ובוחרים במתעללים בהם.