מערכת הכוננות האמריקנית

1) כוננות ירוקה

רמת הכוננות הנמוכה ביותר. סיכון נמוך לפיגוע טרור.

- חזרה על תוכניות פעולה בחירום;
- וידוא אימונים של כוחות הביטחון ואמצעי הגנה רגילים;
- הפחתת רגישות של איזורים רגישים באמצעות אבטחה.

2) כוננות כחולה

רמת כוננות מאובטחת. סיכון רגיל לפיגוע טרור. צעדים נוספים ננקטים:

- וידוא מערכות קשר, ותירגון תגובות חירום;
- חזרה ועידכון נהלי תגובות;
- העברת מידע הכרחי לציבור.

3) כוננות צהובה

רמת כוננות מוגברת. צעדים נוספים ננקטים:

- הגברת מעקב אחר מקומות המוגדים 'בסכנה';
- תיאום פעילות חירום עם יחידות שכנות;
- הערכה של המצב הנוכחי וסכנות קיימות;
- הפעלת תגובות חירום ותוכניות חירום בהתאם לצורך.

4) כוננות כתומה

סיכון גבוה לפיגוע טרור. צעדים נוספים ננקטים:

- תיאום פעילות בטחונית עם הצבא והמערכות המשפטיות;
- נטילת אמצעי ביטחון נוספים באירועים ציבוריים;
- כוננות לפעילות בשטח לא מוכר ובכוחות מופרדים.

5) כוננות אדומה

סיכון קריטי לפיגוע טרור. צעדים נוספים ננקטים:

- שליחת אנשי תגובת חירום והעברת יחידות מאומנות למקומות מאויימים;
- שינוי ואבטחת מסלולי תעבורה ציבורית;
- סגירת מקומות ציבוריים ומתקני ממשלה;
- הגברה או הפניה של מומחים לטיפול באיזורים בהם נדרש סיוע חירום.