פרשת היי-מרקט - הארגון החשוב ביותר של האיגודיות המתקנת היה "מסדר האצולה של אבירי העבודה". נוסד ב-1869. מסדר זה ניסה לאגד עובדים באיגוד אחד גדול, תוך שליטה מרכזית. החברות היתה פתוחה לגברים, נשים, לבנים ושחורים, למיומנים ובלתי מיומנים, לפועלים ולבעלי הון, לסוחרים ולחקלאים. הוצאו ממנו רק סוחרי משקאות משכרים, מהמרים, פרקליטים ובנקאים.
במאי 1886 השתתפו סניפים מקומיים של ה"אבירים" בשביתה למען יום עבודה בן 8 שעות, שבדרך מקרה קישרה את דימויו של המסדר עם אלימות. ב-3 במאי הרגו שוטרי שיקגו ופצעו חצי תריסר מפגיני עבודה. למחרת, כשפיזרה המשטרה כינוס מחאה בכיכר היי-מרקט, השליך מישהו פצצה. שבעה נהרגו ויותר משישים נפצעו. אף כי לא היה ניתן למצוא את העבריין, פסק השופט קוק, כי אלה שהסיתו למעשה אשמים במידה שווה למעשיו. שמונה אנרכיסטים הורשעו ברצח. על שבעה הוטלו עונשי מוות ועל אחד מאסר. ארבעה מאלה הוצאו להורג, אחד התאבד וגזרי הדין של שניים אחרים הומתקו למאסר עולם. שש שנים אח"כ, חנן המושל את שלושת הנותרים בכלא וטען כי "השופט ניהל את המשפט בלהט זדוני". למרות זאת, הסלידה מהרדיקאלים נותרה בעינה, ביניהם ה"אבירים" והמושל גונה כסייען לאנרכיה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
