דונבאס (Donbas)

חבל דונבאס, המורכב מהמחוזות דונצק ולוהנסק, מהווה את אחד האזורים המורכבים והמדממים ביותר בהיסטוריה המודרנית של אירופה. האזור הפך לסמל למאבק הריבונות האוקראיני מול השאיפות האימפריאליות של הפדרציה הרוסית.

היסטוריה וכלכלה

חבל דונבאס (קיצור של "אגן הדונייץ") התפתח במאה ה-19 כמרכז תעשייתי בזכות מרבצי פחם אדירים. האזור הפך לעמוד השדרה הכלכלי של אוקראינה הסובייטית, תוך משיכת מהגרים דוברי רוסית רבים שעבדו במכרות ובמפעלי הפלדה.

המאפיינים המרכזיים של האזור כוללים את הפרמטרים הבאים:

• משאבי טבע: האזור מכיל עתודות פחם מהגדולות באירופה, המהוות בסיס לייצור אנרגיה ותעשיה מטאלורגית ענפה.

• דמוגרפיה: רוב האוכלוסייה באזור היא דוברת רוסית, עובדה ששימשה את הקרמלין כתירוץ פוליטי להתערבות צבאית תחת הטענה של "הגנה על המיעוט הרוסי".

• ערי מפתח: דונצק ולוהנסק הן הערים המרכזיות, כאשר דונצק נחשבה לפני המלחמה לאחת הערים המפותחות והעשירות ביותר באוקראינה.

ערים מרכזיות ונתוני שטח

חבל הארץ מתאפיין בריכוז עירוני גבוה ובתשתיות תעשייתיות רחבות היקף הפרוסות על פני שטח נרחב המשתרע על עשרות אלפי קילומטרים רבועים.

להלן פירוט הנתונים הגאוגרפיים והשוואת קנה המידה לאירופה:

• ערים מרכזיות: מלבד ערי המחוז דונצק ולוהנסק, בולטות בערים: מריופול (עיר נמל אסטרטגית), מקייבקה, הורליבקה, וסוורודונצק.

• גודל השטח: שטחו הכולל של חבל דונבאס נאמד בכ-53,200 קמ"ר (מחוז דונצק כ-26,500 קמ"ר ומחוז לוהנסק כ-26,700 קמ"ר).

• השוואה לבירות אירופה: לשם המחשת גודלו של החבל, שטחו גדול פי 33 משטח לונדון רבתי (1,572 קמ"ר), פי 41 משטחה של רומא (1,285 קמ"ר), פי 59 משטחה של ברלין (891 קמ"ר) ופי 500 משטחה המוניציפלי של פריז (105 קמ"ר).

הסכסוך המזוין וסיפוח האזור

המשבר החל בשנת 2014, לאחר מהפכת המיידן בקייב, כאשר בדלנים בתמיכת רוסיה השתלטו על מבני ממשל והכריזו על הקמת "הרפובליקות העממיות". מאז ועד הפלישה המלאה ב-2022, האזור ידע לחימה בעצימות נמוכה שגבתה אלפי קורבנות.

בספטמבר 2022, במהלך המלחמה הכוללת, הכריזה רוסיה על סיפוח חד-צדדי של מחוזות דונבאס, מהלך שלא הוכר על-ידי הקהילה הבינלאומית ומרבית מדינות העולם. הלחימה באזור נמשכת בעצימות גבוהה, כאשר ערים שלמות נחרבו עד היסוד בתהליך הכיבוש הרוסי.

המשמעות הגיאופוליטית של דונבאס כיום היא קריטית להבנת המלחמה, שכן שליטה בחבל מאפשרת לרוסיה ליצור גשר יבשתי לחצי האי קרים ולשתק את הכלכלה האוקראינית.