אי ודאות אסטרטגית

ב-2 בפברואר 2022, נשא שר הביטחון בני גנץ נאום בכנס השנתי הבינלאומי ה-15 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). להלן תוכן הנאום, שכותרתו "אתגרי הביטחון של ישראל":

ערב טוב. ראשית, אני מבקש להודות למכון למחקר ביטחון לאומי על העבודה היסודית ביחד עם מערכת הביטחון. הידע, ההעמקה וההעשרה שאתם מביאים מהניסיון שלכם, וגם ההסתכלות מבחוץ, מסייעים לשיפור קבלת ההחלטות שלנו.

הכנס הזה נערך בסימן של עת להחלטות קריטיות. אני מבקש למקד את דבריי דווקא בהחלטות הקריטיות שכבר התקבלו בשנה האחרונה. החלטות שיובילו אותנו לעבר שנת 2022, כשנה שבה נרדוף אחרי היציבות וניישם את ההחלטות עצמן.

מול אירן, האתגר האסטרטגי הראשון והגדול שלנו, אנחנו מקדמים את התעצמות, ומחזקים את שיתוף הפעולה עם ידידותינו ובעלות בריתנו, ובראשן ארצות הברית. בצל המשא-ומתן המתקיים בווינה, אני בטוח שארצות הברית תמשיך לפעול לעצירת פרויקט הגרעין האירני, מתוך ראייה של ביטחון העולם ויציבות האזור.

הצבאות שלנו ומערכות הביטחון שלנו מקיימים קשר שוטף, ואף מקדמים שיתוף פעולה אופרטיבי מול אפשרות של פריצה אירנית לגרעין ממש בעצם הימים האלו. בתחום הזה כבר קיבלנו את ההחלטות שלנו להמשיך בקשר הצמוד ברמה המדינית עם שותפנו, ולהמשיך לפתח את האופציה הצבאית ויכולות הפעולה שלנו.

לצד האתגר האסטרטגי של המאבק בגרעין האירני, אנחנו ממשיכים לפגוע בניסיונות האירניים להתבסס באזור ולפעול מסוריה ומלבנון, וגם ממדינות נוספות כמו תימן ועירק, שהפכו לזירות מאיימות ישירות על ישראל, ועל בעלות בריתה של ארה"ב באזור.

לצערי, הפכה בשנה האחרונה לבנון לאי של אי-יציבות. במזרח התיכון האינטרס העליון למניעת מלחמות ופגיעה בזכויות אדם הוא שמירה על היציבות. ורק אחר כך בהמשך תתפתח דמוקרטיזציה, כך אנחנו רוצים להאמין. ההיסטוריה הקרובה הוכיחה את נחיצותה של היציבות שמונעת צמיחה של גורמים קיצוניים באזור.

חשוב להבהיר, אזרחי לבנון אינם אויבים שלנו. ולכן הצעתי השנה ארבע פעמים סיוע ללבנון, כולל בשבוע האחרון, בפנייה שעברה למפקד יוניפיל. באופן ממוקד, אנחנו מבקשים לסייע לצבא לבנון שסובל ממחסור באספקה בסיסית, ואיבד למעלה מ-5,000 חיילים שעזבו אותו בתקופה האחרונה, מול ההתחזקות של חיזבאללה בתמיכה ישירה של אירן. זאת תופעה מאוד לא רצויה.

לצד זאת, לא נאפשר לשלוחי אירן בלבנון, חיזבאללה, להתעצם בחסות הכאוס. ומדינת לבנון תישא באחריות לכל פגיעה או איום חדש על אזרחי ישראל.

בסוריה, אנחנו עוקבים אחרי המצב, ורואים בחיוב את הקשר המתחדש בינה לבין ירדן ומדינות מתונות נוספות באזור. אנחנו נמשיך למנוע את ההתבססות האירנית שאוכלת את סוריה מבפנים. זהו אינטרס עליון של העם הסורי והמשטר הסורי, להתייצב ולהוציא את הכוחות האירניים משטחם, ולאפשר למדינה להשתקם אחרי שנים קשות מאוד ועקובות מדם.

וכעת מול האתגר האסטרטגי השני שעומד מולנו. שמירה על זהותנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. קיבלנו החלטה בממשלה הנוכחית לחזק את הקשרים עם הרשות הפלשתינית, וכך גם להחליש את החמאס. גם בשנה הקרובה נקדם את היחסים ונשמור על האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים של ישראל באיו"ש ומול עזה. לקראת החודשים הקרובים נגבש מהלכים נוספים בתיאום עם הרשות הפלשתינית והעומד בראשה אבו מאזן [מחמוד עבאס].

בעזה אנחנו מקיימים מדיניות של שמרנות ביטחונית, ומולה מתירנות אזרחית שמסייעת לאזרחים בהיבט ההומניטרי ומייצרת גם מחיר הפסד, תוך שהוא מגביל את החמאס. אנחנו מקפידים להגיב בעוצמה במקרה הצורך, וממשיכים להיאבק למען שקט ארוך טווח והשבת הבנים הביתה [החללים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס].

ויש גם הזדמנויות שהחלטנו לפתח מאז הקמת הממשלה הנוכחית. חיזקנו משמעותית את היחסים עם שכנותינו, מצרים וירדן. עם המצרים, אנו פועלים למען שקט ארוך טווח והשבת הבנים ברצועת עזה.

שיתוף הפעולה הזה מאפשר לנו היום לפקח טוב יותר על הנעשה ברצועת עזה ולפתח את הכלכלה שם, תוך שאנחנו מצמצמים את ההתעצמות החמאסית. זאת בין היתר בשל הגדלת הפיקוח במעבר רפיח שהולך ומתקדם ממש בימים אלו.

עם ירדן יש לנו הזדמנות להרחיב את יחסי הביטחון והכלכלה, ולהמשיך ולשמור על המקומות הקדושים, ולפעול ביחד לחיזוק הרשות הפלשתינית.

השנה גם הפכנו את הסכמי אברהם מהצהרת כוונות חשובה למציאות של שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים. חתמנו על הסכם ביטחוני עם מרוקו, ואנחנו ממשיכים לחזק את שיתופי הפעולה האלו שפותחים עבורנו הזדמנויות מהחלל ועד ההייטק ועד לנושאים אסטרטגיים. הפעולות האלו מחזקות את יציבות האזור ויוצרות חזית מתונה, שבה שותפות גם מדינות שההסכמים איתן עוד יבשילו בהמשך.

מדינות רבות נוספות, שכנות ורחוקות יותר, מפתחות עם ישראל יחסים מתוך הכרת העוצמה והחשיבות של העניין.

השבוע יהיו לנו הזדמנויות רבות לחזק את הקשרים האלו ואת האינטרסים הביטחוניים של ישראל. כך גם עם מדינות אירופה שמסייעות רבות במאמצים לבלימת אירן, וגם עם מדינות נוספות במפרץ ועם טורקיה, כל זאת בראייה מפוקחת בהתאם לאינטרסים המשותפים שלנו, ותוך שאנו שומרים ומחזקים את הברית העמוקה והחשובה שלנו עם יוון וקפריסין.

קיבלנו השנה עוד שורה של החלטות אסטרטגיות לאומיות וביטחוניות, בין היתר, באמצעות תקציב מסודר שמאפשר את בניין הכוח והפעלתו בצורה מסודרת. השנה השלמנו רכש חסר תקדים של טייסות מטוסי קרב ומסוקים, שלוש צוללות, ארבעה מתדלקים, הצטיידות בחימושים להגנה ולהתקפה והגדלה משמעותית של תוכנית האימונים בסדיר ובמילואים. כל זה בשנה אחת.

בנוסף, קיבלנו החלטה אסטרטגית במערכת הביטחון לבנות תוכנית רב-שנתית להתמודדות עם שינויי האקלים גם בהיבט האופרטיבי וגם בהיבט של סיוע למאמץ להקטין את הפגיעה בסביבה ברמה הלאומית, חברתית.

הובלנו החלטות משמעותיות השנה. אמ"ן [אגף המודיעין] יורד לנגב. אישרנו את רפורמת "נפש אחת" לטיפול בנכי צה"ל, וכעת אנחנו מממשים אותה. החלטנו על הקמת צוות שיקדם מתווה שירות חדש לצה"ל ולמדינת ישראל כולה, שיתאים לשבעים ושלוש שנה הבאות של המדינה, ולא שרת רק את אלו שחלפו. חובת ההוכחה אך ורק עלינו בשנים הבאות.

השנה הקרובה היא שנת מימוש ההזדמנויות מתוך ההחלטות שקיבלנו; שנה שבה נצטרך להתאים את עצמנו, גם להתפתחויות שהשפעתנו עליהן תהיה מוגבלת.

אנו עומדים בפתחה של שנה בסימן של אי-ודאות אסטרטגית ברמה הבינלאומית. המאבק הבין מעצמתי במרחב מזרח אסיה ומזרח אירופה מייצר כמו מערבולת אסטרטגית, שתוסיף להקרין גם על המזרח התיכון בכלל ועל ההתנהלות האזורית של אירן בפרט. מול זה, נמשיך לפעול בזירה המדינית, האסטרטגית, המודיעינית והמבצעית, נקבל החלטות שקולות ונבחן את היערכותנו ופעולותינו כל העת. גם בשנה הקרובה נמשיך להפוך את האתגרים להזדמנויות ונשמור על ביטחונה של ישראל וחוסנה. [סימוכין]