|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

נזק נפשי של נפגעים משניים

בעבר, המשפט הכיר בנזק פיזי שנגרם לאדם עקב רשלנותו של אחר, אך לא בנזק נפשי אט-אט החל המשפט להכיר בנזק נפשי שנגרם עקב עוולה בהלכת אלסוחה הלך המשפט צעד נוסף והכיר בנזק נפשי של נפגעים משניים איה הגבול, ומי יעצור את אפקט הדומינו?
25/10/2010  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   תגובות
גם פגיעה נפשית בשל עוולה שנגרמה לקרוב משפחה מוכרת במשפט [פלאש 90]

הלכת אלסוחה
ענבל בר-און
האם נזק נפשי שנגרם לאדם שהיה עד לתאונת דרכים או לתוצאותיה, הוא נזק בר-פיצוי לפי חוק הפלת"ד? שאלה זו נדונה בהלכת אלסוחה
לרשימה המלאה

הלכת גורדון
ענבל בר-און
כיום זה מובן מאליו כי ניתן לתבוע את הרשות בגין מעצר שווא * בעבר לא * עד בואה של הלכת גורדון
לרשימה המלאה

קשר סיבתי במשפט
ענבל בר-און
בכדי להשית על מזיק פיצוי נזיקי על הניזק להוכיח קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזק * בכדי להרשיע אדם בעבירת תוצאה יש להוכיח קשר סיבתי בין ביצוע העבירה לבין התוצאה האסורה * מהו אותו 'קשר סיבתי'?
לרשימה המלאה

בימים עברו, דיני הנזיקין הכירו בנזק פיזי בלבד (לרבות נכות נפשית), אך לא בנזק נפשי גרידא. בהלכת גורדון הכיר בית המשפט העליון לראשונה בנזק נפשי, מקום בו לא מתלווה אליו נזק פיזי, ואף בהיעדר חוות דעת של מומחה. באותה פרשה, אלי גורדון נעצר במעצר שווא עקב התרשלות עיריית ירושלים אשר המשיכה לשלוח לו דוחות חניה חרף מכירת רכבו, והוכר נזקו הנפשי - פחד, אימה, בושה.

הפסיקה הבחינה באופן ברור וחד בין שני סוגי הניזוקים: הניזוק הישיר - הקורבן הנמצא במעגל הסיכון הראשוני (לעיתים פגיעתו הנפשית היא נלווית לפגיעה פיזית - אך יכולה לעמוד גם באופן עצמאי), והניזוק המשני.

באשר לניזוק הישיר: על נזקו הנפשי של הניזוק הישיר לנבוע כתוצאה ממעורבותו שלו באירוע כאשר התובע הוא חלק מן האירוע גורם הנזק, או שהתרשלותו של המזיק היא כלפיו ולא כלפי האחר למשל - החשש של האדם לשלומו שלו או כאבים.

הניזוק המשני - הוא מי שניזוק בנפשו כתוצאה מפגיעה של אדם אחר הקרוב לו. פסק הדין ה"מכונן" בנושא זה ניתן בהלכת אלסוחה, וכך נאמר שם מפי הנשיא שמגר:

  • "הניזוק הישיר מן המעשה הרשלני הוא מי שנהג, נפצע או הועמד בסכנה. כלפיו הופרה החובה שלא לגרום לו נזק גוף. קרוביו של הנפגע אשר לקו בנפשם עקב הפגיעה בו, מצויים "במעגל הסיכון המשני", ולכן יש מקום לבחינת השאלה, אם כל נזק לא רכושי גרידא, אשר נגרם לקרוב כאמור, די בו כדי להקים אחריות כלפיו. מובן, שזו היא שאלה של חובת הצפיות מן הבחינה הנורמטיבית, שהרי פגיעה נפשית כלשהי תהא בדרך כלל פועל יוצא אוטומאטי מן האירוע הרשלני".

ההיסטוריה של ההכרה בנזק נפשי במשפט

ההכרה בצורך לפצות את הניזוק במעגל המשני גם בגין נזקי גוף לא ממוניים שאינם מוחשיים - לא נולדה ביום אחד. בשלב הראשון, נפרץ המחסום שעניינו היעדר המגע הפיזי בין המזיק לניזוק שגרם לנזק, ולאחר מכן הורחב סוג הנזק בר הפיצוי כך שיכלול גם נזק גוף לא ממוני (הלכת גורדון). בשלב הבא הורחב מעגל הזכאים לפיצוי, כאשר הרחבה זו נעשתה בהלכת אלסוחה.

לצד ההכרה בצורך לפסוק פיצוי גם לניזוק משני הוכרה גם הסכנה בהרחבה זו:

  • "הרחבת מעגל החבות של חוק פיצויים במצב זה אינה פשוטה. כמו בתופעות נזיקיות אחרות - למשל אחריות לנזק כלכלי בשל מסר מילולי, או אחריות של גופים מפקחים ביחס לנזק פיזי וכלכלי שנגרם עקב מחדלם – להטלת אחריות יכולה להיות השלכה נרחבת, והיא עלולה להטיל נטל כבד על הנתבעים. נהוג להצביע על סיכון של ריבוי תביעות, הגוררות עימן הכבדה כלכלית על המבטחים, כמו גם אפשרות שתובעים מסוימים יבקשו "לקפוץ על העגלה" ויתבעו נזק שאינו תולדה של התאונה שנגרמה. לא פעם נדמתה הטלת אחריות במצבים אלה לאדוות הנוצרות במים. החשש הוא כי מרגע שהושלך דבר מה לתוך המים, לא ניתן למנוע את התפשטותן של האדוות לכל עבר ואת הגעתן למקומות רחוקים.

    ואולם, בכל התופעות הנזיקיות מסוג זה נקבע כי הסיכון להרחבת מעגלי האחריות אינו מונע את עצם הטלת האחריות במקרים המתאימים. לא ניתן למנוע מניזוקים פיצוי הולם בשל עצם הקושי שבאיתור הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המזיק. לא ניתן למנוע מניזוקים פיצוי במקרה מתאים בשל הסיכון שיבואו ניזוקים נוספים בעקבותיהם. אילו פסעו דיני הנזיקין או דיני הביטוח בדרך זו - הם לא היו מתקדמים לעולם. על כן, הוכרה - ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהן, פ"ד מד(3) 397 ("הלכת אלסוחה") - עצם האפשרות כי נזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה ייפול לגדרי חוק פיצויים. יחד עם זאת, הסיכון של הרחבת מעגל האחריות מחייב הפעלת מדיניות משפטית מתאימה שתמנע הטלת חבות בהיקפים מופרזים". (ת"א (י-ם) 4199/02 עיזבון המנוחה שרוין מיכל ז"ל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] מפי השופט ב' אוקון)".

התנאים להכרה בנזק נפשי משני על-פי הלכת אלסוחה

הלכת אלסוחה קבעה ארבעה תנאים, שרק בהתקיימם ניתן יהיה לפצות ניזוק במעגל המשני בגין נזקי גוף לא מוחשיים:

1. מידת הקרבה של התובע לנפגע
- על הנפגע המשני להיות קרוב מדרגה ראשונה של הנפגע העיקרי (קיימת גם אפשרות במקרים חריגים לפצות גם דרגה רחוקה יותר);

2. התרשמות ישירה מן האירוע המזיק
- על הנפגע המשני להיות עד לאירוע או לתוצאות המידיות של אירוע - ככל שהניזוק קרוב בזמן ובמקום למקום האירוע כך מתחזקת הצפיות להתהוות הנזק והסיבתיות להיגרמו;

3.מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק
;

4. קיומו של נזק נפשי ממשי
- חומרת הפגיעה הנפשית הנדרשת היא פגיעה נפשית חמורה.

  • "צמצום הנזקים בני פיצוי לתגובות נפשיות מהותיות (במובחן מתגובות אנושיות שליליות אשר מי שחש אותן מסוגל להתמודד ולהתגבר עליהם בכוחות עצמו), למשל, מחלת נפש כפשוטה (פסיכוזיס) ומקרים ברורים וקשים, ואף משמעותיים מבחינת משכם, של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס), גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש. שאלה זו תחזור בוודאי ותתברר בבתי המשפט מעניין לעניין, בשים לב לנסיבותיו ולעדויות מומחים רפואיים אשר יובאו לעניין זה. אולם, ברור כי מקרים שאינם בגדר פסיכוזיס מוכרת יכולים לשמש יסוד לתביעה רק במקרים ברורים וקשים."

בעקבות אלסוחה: נזק נפשי בשיעור נמוך לא יוכר

בשורה ארוכה של פסקי דין אשר ניתנו לאחר הלכת אלסוחה, נכות נפשית בדרגה נמוכה, של 10%-15% הובילה לשלילת ההכרה בנזק נפשי משני.

בעניין ע"א 9466/05 יעקב שוויקי נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (2007) נסקרה פסיקה זו (באותה פרשה בית משפט דחה תביעת הורים שצפו בבנם נורה בטעות בידי שוטרי מג"ב, שכן ההורים לא הוכיחו נכות נפשית כלל):

  • "אכן העקרונות כפי שהציבן בית משפט קמא נכונים הם ועולים מן ההלכות שהוזכרו... כפי שנקבע, לא די בפגיעה נפשית - שהיא למרבית הצער נחלתו של כל מי שאיבד מי מיקיריו. נכות נמוכה - בדרך כלל בין 5% ל15% - שהשפעתה על חי יום יום על כושר העבודה ועל אפשרויות התפקוד אינה רבה במיוחד, לא נמצאו עונים על הקריטריון הדורש פגיעה נפשית קשה וחמורה. כפי שנקבע, משמש אותנו קריטריון חומרת הפגיעה הנפשית גם במקרה של קרוב שנוכח בזמן האירוע הטראגי כבענייננו ואין להפעיל כלפי נפגע משני כזה קריטריון המקל בדרישת חומרת הנזק הנפשי (ראו: ע"א 5803/95 ציון שרה נ' צח אברהם ואח' [פורסם בנבו]).

    בכל אותם מקרים בהם לא הוכרה זכאות הנפגע לפיצויים הייתה התמונה הרפואית שונה במידה ניכרת מבעניין שלפנינו והנכות הייתה נמוכה יותר.

    במקרים הקונקרטיים שנבחנו על-ידי בית משפט זה בשנים האחרונות, נדחו תביעות בהן הייתה נכותו הנפשית של הנפגע המשני 10% 5% ואף 15%, תוך קביעה שאין מדובר בפגיעה נפשית חמורה כנדרש במבחנים הנקוטים על ידינו" (ע"א 2935/98 דריז נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] וכן ראו: פרשת אלסוחה הנ"ל בעמ' 436-433; ט' שטרסברג-כהן "נזק נפשי לנפגע משני" ספר שמגר (חלק ג', התשס"ג) 5 בעמ' 12; ע"א 6720/99 פרפרה נ' גולדו, [פורסם בנבו]; ע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470, 476-474 (1992); ע"א 3798/95 הסנה נ' חטיב, פ"ד מט(5) 651, 655-653 (1996); רע"א 5803/95 ציון נ' צח, פ"ד נא(2) 267 (1997); ע"א 6696/00 בית החולים המרכזי עפולה נ' פינטו, [פורסם בנבו]; ע"א 4446/90 אליהו חברה לביטוח נ' ברנע, [פורסם בנבו]; ע"א 7836/95 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' עזבון המנוחה קרן (און) תמי ז"ל, פ"ד נב(3) 199 (1998); ע"א 6431/96 בר זאב נ' ג'ומעה, פ"ד נב(3) 557, 575-573 (1998); ע"א 5664/98 ד"ר קאושנסקי נ' מלול, [פורסם בנבו]; רע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4)815, 818 (1993))".


כך לדוגמה בע"א 6431/96, 6560/96 בר זאב נ' ג'ומעה מוחמד נדונה פגיעתה של ילדה בת 13 בתאונת דרכים. הורי הילדה נכחו בעת האירוע ותבעו נזק נפשי. נקבע כי לא התקיים התנאי בדבר נזק נפשי בעל עוצמה כנזכר בהלכת אלסוחה, אשר יהיה בו כדי לבסס עילת תביעה לאם ולאב;

בת.א. 55469/94 גודלמן נ' צור שמיר חב' לביטוח בע"מ נדונה פגיעתה של תובעת בגין נזקיה הנפשיים, שעל-פי חוות דעת המומחים לא הגיעו לרמה של פסיכוזה או נוירוזה קשה, בהיותה עדה לתאונה בה נהרג אביה;

בע"א 4446/90 ברנע ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים, בה נהגה את רכבה והייתה עדה לפגיעה הקשה של בתה, כאשר פניה נחבטים בחוזקה במוט ההילוכים של המכונית שחדר לתוך עינה וגרם לעיוורונה. בית המשפט דחה את תביעת האם, שכן מצבה הנפשי לא הגיע לרמה של פסיכוזה או נוירוזה קשה, על-אף העובדה שנשארה נכה עקב נוירוזה פוסט-טראומטית.

"חשש מאפקט דומינו והצפת בתי המשפט"

בפרשת ציון צח הוסבר צמצום מעגל הנפגעים המשני בשיקולי מדיניות שיפוטית וכלכלית:

  • "מעגל הנפגעים נפשית מפגיעת יקיריהם עשוי להיות רחב ורב היקף והפגיעה הנפשית בהם אמיתית היא והיא מתבטאת בצער, ביגון, באבל ובכאב. זוהי פגיעה נפשית שהיא לצערנו חלק מחיינו, איתה על כל נפגע להתמודד בכוחות עצמו ואין לתרגמה לערכים כספיים אלא אם הגיעה לדרגת פגיעה חמורה. אין החברה ערוכה לשלם פיצויים בגין פגיעה קלה לכל מעגלי הנפגעים הבלתי ישירים. לפיכך, ראוי לסייג בדבר חומרת הפגיעה שישאר על-כנו".


גם בפרשת שוויקי הוצג החשש מ'אפקט דומינו' ומהצפת מערכת בתי המשפט:

  • "המגמה היא ליצור איזון בין האינטרסים השונים של הצדדים תוך לקיחה בחשבון של שיקולי מדיניות. האינטרס האחד הוא השבת מצב הנפגע לקדמותו והגנה על השלמות הנפשית של הנפגע המשני. האינטרס האחר הוא, כאמור, האינטרס הציבורי שלא להרחיב יתר על המידה את מעגל הנפגעים המשניים הזכאים לפיצוי. השיקול מאחורי הצרת האפשרות לפיצוי הוא מניעת ה- ripple effect- בו הנזק העקיף הנגרם לצד ג' (הניזוק העקיף) גורם נזק לאדם רביעי והנזק של הרביעי גורם נזק לאדם חמישי וכן הלאה כתגובת שרשרת, או דומינו. היקף נזק רחב מעין זה יכול להביא לאחריות בלתי מוגבלת כמעט. ומכאן לחשש שפעילויות בהן יש פוטנציאל לגרימת נזק כה רחב יִפָּגעו באופן קשה. קיים גם חשש מפני הצפת בתי המשפט, לרבות בתביעות סרק, בהתחשב בנזילות ובאי הודאות המאפיינים את הנזקים הנפשיים. דרישת נזק נפשי חמור, עשויה על כן להיות גם מדד לבחינת אמיתותה של התביעה".

הדרישות באלסוחה: לא רשימה סגורה

בית המשפט מציין בעניין שוויקי, כי הדרישות שהוצגו בהלכת אלסוחה אינן רשימה סגורה, וכי "אין בהן כדי לפסול את האפשרות ליצירת קטיגוריות ביניים עתידית נוספת של ניזוקים משניים חריגים, הכל כפי שיתברר מעניין לעניין ובנסיבות כל מקרה לגופו":

  • "במסגרת תהליך קביעתה של חובת הזהירות המושגית, נדרשת, אפוא, פעולת סינון אשר תבור מבין כלל הנזקים הנפשיים הצפויים את אלה אשר ראוי כי יכללו בתוך גבולות מעגל האחריות. ניתן לנסות ולמנות את מערכת השיקולים על פיהם יש לבדוק דבר קיומה של אחריות לפיצוי בגין נזקים נפשיים. כמובן אין זו רשימה ממצה, והיא תעמוד במבחן העשייה השיפוטית והתפתחות ההלכה מעניין לעניין".


האפשרות לראות בכללי אלסוחה מורי-דרך בלבד בהבדל מרשימה סגורה באה לידי ביטוי בת"א 4199/02 עזבון המנוחה שרוין מיכל ז"ל נ' אליהו- חברה לביטוח בע"מ, שם נפסק כי:

  • "יוצא שבקביעת האחריות הנזיקית אין מקום ללכת שבי אחרי תנאים מוקדמים שנועדו להגביל את מעגלי האחריות. על תנאים אלה יש להשקיף כעל מורי דרך יעילים, אך אין הם תחליף ל"מצפן הנזיקי". החוגה של מצפן זה תלויה בערכים החברתיים. ערכים אלה הם מרכיב בציוד האנושי שלנו ובאמצעותם אנו מסגלים את עצמנו לסביבה ואת הסביבה אלינו. השימוש בתנאים או במבחני משנה נובע מנטיה "אנליטית" שיסודה בהנחה שקל יותר להתיר חוט בודד בתמונה מאשר להתחקות אחרי תמונה המורכבת מחוטים רבים. הנחה מקלה זו היא גם שורש החולשה של השיטה. בכל מקרה, שומה עלינו להשקיף גם על התמונה בכללותה, לאחר שנבחנו התנאים בזה אחר זה. לעיתים, תנאי אחד לא יתקיים או יתקיים באופן גבולי, אך עוצמת התנאים האחרים תוביל לגיבושה של אחריות נזיקית. אכן, תכליתם של התנאים היא להגביל את אפשרות יצירתם של מעגלים בלתי מסוימים של ניזוקים, תוך חשיפת המבטחים לסיכונים בלתי אפשריים של ביטוח ופיצוי. יש לקרוא את התנאים ברוח זו. כפי שאין להפוך אותם למילים ריקות, כך אין להיתלות בהם כדי ליצור מחסומים פורמאליים במקרים המתאימים".


בפרשת לבנה לוי, נעשה שימוש בפתח שהותירה הלכת אלסוחה "לעשייה שיפוטית והתפתחות ההלכה מעניין לעניין" ולהכרה באפשרות של "מקרים ברורים וקשים", שלגביהם לא יחולו כללי אלסוחה, או לפחות לא במלואם. באותה פרשה הונמך רף הנכות הנפשית אשר מצדיק פיצוי, במקרה בו אישה איבדה את עוברה. עם זאת, יש לזכור כי במקרה כזה ההורים אינם נפגעים משניים, אלא ראשוניים, ועל כן לא ניתן בהכרח להשליך מהלכה זו למקרים אחרים.

תאריך:  25/10/2010   |   עודכן:  26/10/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"משטר אחריות" במשפט, פירושו - מהי מידת האשמה/אחריות אשר נדרשת בכדי לבסס עילת תביעה. דיני הנזיקין מושתתים על עוולות, ומעוגנים - מרביתם בפקודת הנזיקין, וחלקם - בחוקים אחרים אשר קובעים כי הפרתם מהווה עוולה נזיקית. בכדי שתתגבש עוולה, דרושים מספר יסודות אשר מתוארים בפרוטרוט בסעיפים הנוגעים לכל עוולה ועוולה, חלקם נוגעים ליסודות העובדתיים הדרושים בכדי שתתגבש עוולה, ואחרים נוגעים למידת האשם אשר נדרש מן המעוול.
25/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
המונח "הולדה בעוולה" מתייחס לקשת של מצבים אשר המשותף לכולם הוא שרשלנותם של רופאים שונים העוסקים בשלבים שונים של ההתעברות, ההריון והלידה, הובילה לכך שנולד ילד בעל מום.
23/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
אישה פנתה, עוד בטרם נישואיה, לייעוץ גנטי בכדי לברר, אם מחלה תורשתית מסוימת (הידועה בשם "הנטר", הקיימת בקרב משפחתה, עלולה לפגוע בצאצאיה לעתיד, שאם כך הדבר, נחושה היא בדעתה לא להביא ילדים (זכרים) לעולם. הרופאה היועצת, כתוצאה ממעשה רשלנות בעריכת הבדיקות או בהסקת המסקנות מהן, קבעה, שאין חשש כזה.
23/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
צליפת שוט היא סוג של חבלה שנגרמת לצוואר בתאונת דרכים. בדרך כלל החבלה נגרמת כתוצאה מתאונה כאשר הנהג "נזרק" קדימה בזמן התאונה ונבלם ע"י חגורת הבטיחות. השפעת ההאצה וההאטה שמתרחשות במהירות יכולה לגרום למתיחה או קרע באחת החוליות של עמוד השדרה הצווארי, והיא נקראת "צליפת שוט". צליפת שוט יכולה לבוא לידי ביטוי בכאבי צוואר, הגבלה בתנועות באזור זה, כאבי ראש, כאבים בכתפיים ואף בעיות נוירולוגיות שונות.
19/10/2010  |  אורנית אבני-גורטלר  |   מושגים
חזקת/הלכת השיתוף הינה פרי 'פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל'. כאשר נוכחו בתי המשפט כי הדין הדתי, אשר מסדיר את ענייני הנישואין והגירושין, אינו מעניק לאישה מענה שוויוני והולם לבעיית חלוקת הרכוש עם תום הנישואין, הם פיתחו מוסד משפטי זה מתוך ובאמצעות מוסדות משפטיים של 'חוזה מכללא' וכן 'ערכי הצדק והיושר ו'חובת ההגינות'.
15/10/2010  |  ענבל בר-און  |   מושגים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
החל שלב ההוכחות בקובלנה שהגיש ליברמן נגד כמיסה    כבר עתה נראה: טיעוניו של כמיסה, לפיהם ליברמן הזמין כביכול רצח של סנדו מזור, ייוותרו בגדר סיפורי בדים    האמת הפשוטה: כמיסה ניסה להוצ...
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
במערכות היררכיות דוגמת הצבא, נהוג לייחס משקל עודף לממד פקודות הצבא כאמת מידה ערכית, אף בהינתן צבר של מוניטין שנקשר לדמותו של קצין, בכיר ככל שיהיה
דן מרגלית
דן מרגלית
ברט סטיבנס, מכותבי הטורים המרכזיים בניו-יורק טיימס, ציין כי ניר ברקת לא הצליח להשיב כראוי לשאלות על מדיניותו של בנימין נתניהו, בכל תחום, בכל חזית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il