תרגילי השוחד של ביניש ובן-אור

רבות נכתב באחרונה על ההכרח לעצור את התופעה המושחתת של "יד רוחצת יד"; ועל מינויים לתפקידים בכירים הנעשים תוך שיקולים זרים, ולעיתים קרובות מדי תוך העדפה פסולה, ואף מה שנראה כשוחד ממשי. אלא שבמדינתנו הקטנה, מרשים לעצמם כמה גורמים בכירים ביותר להתעלם מכל האזהרות ולהמשיך בשלהם, כאילו כלום. המטרה, לדידם, מקדשת את האמצעים. כזה הוא המקרה שלפנינו.

בימים אלה הועלה שמה של עו"ד נאוה בן-אור כמועמדת לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים. מי שמנסה לקדם את מועמדותה היא נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. נזכיר, כי בן-אור שימשה כמנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. היא טופחה בזמנו על-ידי ביניש, כשזו האחרונה כיהנה כפרקליטת המדינה, ומאוחר יותר על-ידי עדנה ארבל, שהחליפה ב-1995 את ביניש בתפקיד פרקליטת המדינה.

בן-אור היתה ונשארה נאמנה לחברותיה שהיטיבו עימה. לכן אולי אין זה פלא, כי למרות תפקידה המחייב אותה להישמר מהעדפות פסולות, במיוחד כאשר מדובר בטעמים זרים, היא לא נמנעה מלשתף פעולה עם הצמד ביניש-ארבל, וקלטה תחת ידיה והדרכתה את דניאלה ביניש, בתה של השופטת ביניש, כמתמחה במחלקה הפלילית. מאוחר יותר היא המשיכה במגמה זו, כאשר בתום תקופת ההתמחות היא פעלה לקליטת דניאלה לתפקיד פרקליטה מן השורה במחלקה הפלילית. ואם לא די בכך: ביניש-הבת מונתה לייצג את המדינה בערעורים פליליים המתקיימים בבית המשפט העליון, ולהופיע, כמעט מדי יום, בפני-אצל החברים של השופטת ביניש. כל זה נעשה ללא מכרז כדין, כפי שמחייב החוק, ותוך העדפה פסולה ואסורה. רק לאחר חשיפת הפרשה ב-Nfc, שוב ושוב - תוך הצגת ניגודי העניינים ועזות המצח מצד המעורבות בעניין, ורק לאחר שמבקר המדינה הצביע מפורשות על התופעה הפסולה הזו בפרקליטות, נאלצה ביניש-הבת להיפרד מהתפקיד.

עכשיו מנסה השופטת ביניש לגמול לפרקליטה בן-אור. וכיצד עושים זאת? שוב, על-חשבון הציבור. ביניש דוחפת את מועמדותה של בן-אור לכהונת שופטת בבית משפט מחוזי - תפקיד יוקרתי ורב עוצמה. לשם כך אף לא נמנעה מבחישה ומדחיפת הפרסום הרשמי ברשומות של עשרות המועמדים לכהונת שופט, וזאת למרות שההיתר לפרסום שמור לשר המשפטים לבדו. הדבר נעשה ממש ביום מינוי פרידמן לכהונת שופט, ותוך חריגה מסמכותה. חוק בתי המשפט (נוסח משולב), ה' תשמ"ד-1984 קובע מפורשות בסעיף 7(א): "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה". החוק אינו מתיר, אפוא, לביניש ושכמותה, לעסוק בכך.

יאמר כאן: אינני מטיל ספק בכישוריה המקצועיים של בן-אור, אלא במעורבותה של ביניש במינוי זה, מעורבות הנראית, על-פניה, כשוחד ממשי. יד רוחצת יד. את עזרת בקליטת בתי בפרקליטות, ועכשיו אני פועלת למינוי שלך לכהונת שופטת. האין מדובר בשוחד?

האם יבצע פרידמן את חובתו

מי שיכול וחייב לעצור תופעה זו הוא שר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן. זה מבחנו הראשון. אם לא יימנע מינוי זה, לפחות בשלב הנוכחי, הוא יאפשר השלמת מעגל השוחד. ואם לא יביא להפסקת מעורבותה של ביניש בניסיון למנות את בן-אור, כולל מניעת השתתפותה בוועדת לבחירת שופטים בהצבעה (בתפקידו כיושב-ראש הוועדה הוא רשאי לעשות זאת), נדע כולנו כי פיו וליבו אינם שווים.