|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תלמיד כיתה ג', בית הספר "שקד" - אשדוד
|
סיפורנו התרחש בכפר קטן שבו גרה ילדה בשם יעל. בשבת היה ליעל יום הולדת והיא קיבלה מסבתא זוג מגפיים במתנה. המגפיים היו מקושטות באבנים צבעוניות.
יעל באה הביתה ושמה לב שאבן אחת כחולה התחילה לזהור. לא סתם לזהור, אלא להבהב. יעל לקחה זכוכית מגדלת וגילתה... עולם אחר בתוך האבן עצמה. בעולם הזה חיו אנשים קטנטנים. היו שם רחובות ובתים קטנים, והכול היה עשוי מבצק ושוקולד.
פתאום שמעה יעל קולות. היא חשבה שאלה קולות של תינוק, והבינה שהקולות באים מתוך האבן הכחולה של המגף. כשהיא הסתכלה היטב בזכוכית המגדלת, הופתעה לראות שזה היה גבר ולא תינוק. באותו רגע חשבה יעל לעצמה: 'עד כמה אני רוצה להיות שם עכשיו, כדי להכיר את החיים בעולם החדש'. פתאום היא הרגישה חולשה בכל הגוף ואיבדה את ההכרה.
כעבור זמן מה פקחה יעל עיניים, והדבר הראשון שהיא ראתה היה כלב חמוד. הוא שאל אותה: "מה שלומך? את יודעת שנפלת?" יעל הייתה המומה. היא חשבה שזה חלום, וכדי לבדוק זאת צבטה את עצמה חזק. היא הרגישה כאב, והבינה שהכלב המדבר הוא אמיתי. הכלב הציג את עצמו כשוקי, ואמר: "כולם מדברים בעולם שלנו: אנשים, בעלי חיים, ציפורים וגם דגים." יעל חשבה לעצמה 'איזה יופי!' וחייכה.
שוקי לקח את יעל לטיול בעיר שלו, ובסוף הטיול יעל אמרה שזה הטיול הכי מעניין בחייה. היא הרגישה עייפות וביקשה משוקי שיעזור לה לחזור לעולמה הגדול. שוקי צחק ואמר: "זה פשוט מאוד. צריך להגיד שתי מילים בלבד: "עולם חדש". יעל נזכרה שאלה היו המילים האחרונות שלה לפני שנפלה, אבל אז זה היה במקרה. יעל אמרה את המילים הנדרשות והתעוררה בחדרה עם המגפיים הקסומות בידה.
אימא שלה נכנסה לחדר, ושאלה אותה: "יעל, איפה היית? למה לא היית בבית הרבה זמן?" יעל חייכה, והשיבה: "פשוט, נהניתי לי קצת לבדי". טוב," אמרה אימא. 'מעניין מה יקרה אם אתבונן באבן ורודה או סגולה,' חשבה לעצמה יעל.
|
| תאריך:
|
11/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/05/2011
|
|
אריק וייזמן
|
|
פפו הג'ירף הלך לביתו כשהוא מצוברח. הוא כבר התרגל לכינויים שכינו אותו, אך עלבון כזה לא יכול היה לשאת. כשהגיע בבוקר לבית הספר, שרו הילדים: "פפו פספוסון, נמוך מעכברון, הסתכלו עליו, תינוק יונק חלב, לא מועיל לאיש, קטן מעכביש." בלי שרצה עלו המילים בראשו, ודמעות זלגו מעיניו. פפו עבר את השביל המוביל לביתו והמשיך ללכת. כשהתרחק מביתו ראה צפרדעים מקפצות לקראתו, מקרקרות ומבקשות: "ג'ירף, התוכל להוריד לנו את העפיפון מהעץ?" פפו הרים את ראשו, תפס בפיו את קצה העפיפון והחזירו לצפרדעים. "תודה!" קרקרו הצפרדעים בשמחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודי הקטן שכב במיטתו וקרא את הספר "בארץ המילים". הוא כבר היה עייף, אבל המשיך לקרוא בספר כי היה מוכרח. הוא היה צריך להכין יומן קריאה על הספר ולא הייתה לו ברירה. הוא קרא, וקרא וקרא, והיה לו קשה נורא. פתאום הרגיש שהוא נופל למערבולת. הסתחרר בה והסתחרר בה עד שנפל על הארץ. אודי הקטן הביט סביבו ולא הבין היכן הוא נמצא.
|
|
|
|
|
"אני יהודי! ידעתי שאני יהודי!" צעק צבי ורץ ברחובות העיר ורשה, בירת פולין. צבי רץ ברחובות וחיפש את האישה שנשלחה מארץ ישראל כדי לחפש ולמצוא ילדים יהודים יתומים שההורים שלהם נרצחו על-ידי הנאצים, ולהעלותם לישראל. כשמצא צבי את האישה, רץ אליה ואמר: "גיליתי שאני והאחים שלי יהודים. אנחנו רוצים לנסוע לארץ ישראל."
|
|
|
|
|
בדרך מבית הספר לביתי נשמעה צפירת אזעקה. כולם מיהרו למקלטים. נכנסתי במהירות למרחב המוגן ליד בית הספר, התיישבתי מבוהלת בפינה והתבוננתי סביב. לנגד עיניי שרר אי-סדר רב, עולם הפוך ממש: היה במקום הרבה רעש והמולה. נלחצתי מאוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
