עֻבְדּוֹת וּשְׁאֵלוֹת

א. עֻבְדּוֹת:

שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי פֹּה וָשָׁם;
אֶתְמוֹל הָיִיתִי עוֹבֵר וָשָׁב;
הַיּוֹם אֲנִי עוֹד קְצָת יוֹצֵא וּבָא,
אֲבָל מָחָר אֶהְיֶה כְּבָר מוּבָא.

בּ. שְׁאֵלוֹת:
אִם תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי מִטּוֹב עַד רָע,
הַאִם הַיּוֹם מֻטָּל עָלַי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
- לִהְיוֹת מָחָר מוּבָא?

וּמָה עוֹד צוֹפֵן לִי סוֹד הַצָּפוֹן
(אֲשֶׁר עָלָיו כְּבָר אָמַר יִרְמִיָּהוּ, כִּי מִמֶּנּוּ
אָכֵן תִּפָּתַח הָרָעָה), - אִם בַּסּוֹף,
כְּמוֹ כָּל הַנְּחָלִים, - אֵרֵד יָמָּה?
אוּלַי פֵּשֶׁר-הַסּוֹד הוּא לָלֶכֶת כָּעֵת רַק קָדִימָה,
כְּדֵי לָבוֹא וְלָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ-נוֹד, בְּקִדְמַת-עֵדֶן,
לִחְיוֹת שָׁם אֶת שְׁאֵרִית-הַפְּלֵטָה שֶׁל יָמַי בַּחֶלֶד?