"שבעה אינו מאמין לרעב"
זה פתגם כה ישן וידוע,
ולמרות זאת עולם על צירו מסתובב,
כשהצדק בזבל תקוע.
הרעב והעוני זרוקים ברחוב,
תור גדל בין דורשי עבודה,
הממסד מעולם לא יקפיא את החוב,
הוא דופק חלשים – זאת עובדה.
מהצד מסתכל, על פני מבוכה,
מה מוזר העולם - זה לא סוד,
לאחד להיות מנוצל - זאת ברכה,
לאחר לנצל זה כבוד.
לא חשוב מהו שמו של מנהיג החדש,
בכיסאו מתוגמל די יפה.
הוא יודע את טעם "חלב ודבש",
כשאתה חי מיד אל הפה.
על רגלך תקום ותצעק זעקה,
שתעיר משנתה כל אומה.
הייאוש והעוני גדלים כל דקה,
זאת לכן, הכרזת מלחמה.
