משל שמונה הנרות

שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בָּעֲרוּ לְאִטָּם בְּלַיְלָה שָׁקֵט וְרוֹגֵעַ

הָאֲוִירָה הָיְתָה שְׁלֵוָה כְּשֶׁקּוֹל מִלִּבָּם בּוֹקֵעַ.

אָמַר הַנֵּר הָרִאשׁוֹן:

אֲנִי נֵר הַשָּׁלוֹם, אַךְ הָעוֹלָם מָלֵא זַעַם וּמִלְחָמָה

לָכֵן, אוֹרִי הַמְּזֻכָּךְ לֹא יָאִיר אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה!

כָּךְ אָמַר בְּעֶצֶב נֵר הַשָּׁלוֹם

וְשַׁלְהַבְתּוֹ כָּבְתָה עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

אָמַר הַנֵּר הַשֵּׁנִי:

אֲנִי נֵר הָאֱמוּנָה, אַךְ נִשְׁכַּחְתִּי מִכָּל לֵב, רֵעַי,

וּבְאֵין אֱמוּנָה בָּאָדָם, אֵיךְ אָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּחַיַּי?

כָּךְ אָמַר בְּעֶצֶב נֵר הָאֱמוּנָה

וְשַׁלְהַבְתּוֹ לֹא הֵאִירָה כִּמְלֹא הַנִּימָה.

אָמַר הַנֵּר הַשְּׁלִישִׁי:

אֲנִי נֵר הָאַהֲבָה, אַךְ אֲנָשִׁים לֹא מְבִינִים חֲשִׁיבוּתִי

שָׁכְחוּ לֶאֱהוֹב אֶת יַקִּירֵיהֶם וְשָׁכְחוּ לֶאֱהוֹב אַף אוֹתִי

וְכָךְ בְּעֶצֶב גַּם הוּא כָּבָה

וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו, נֵר הָאַהֲבָה.

אָמַר הַנֵּר הָרְבִיעִי:

אֲנִי נֵר הַסּוֹבְלָנוּת, גַּם אוֹתִי דָּרְסוּ בְּרֶגֶל גַּסָּה

הוֹצִיאוּנִי מֵהַמִּלּוֹן, וּבְלֵב הַבְּרִיּוֹת אֵין לִי "פַּרְנָסָה",

כָּךְ אָמַר נֵר הַסּוֹבְלָנוּת וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ

וְעָשָׁן כְּחַלְחַל עָלָה מִפְּתִיל אִשּׁוֹ.

אָמַר הַנֵּר הַחֲמִישִׁי:

אֲנִי נֵר הַנְּתִינָה, אַף אֲנִי כִּמְעַט נֶעֱלַמְתִּי מִן הַמְּדִינָה

כִּי רַק מְעַטִּים נוֹתְנִים לַזּוּלַת בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה וּבְרִנָּה,

כָּךְ אָמַר נֵר הַנְּתִינָה וְנֶאֱנָח

וְאוֹרוֹ הַנּוֹהֵר כָּבָה לְאַט וְחָשַׁךְ.

אָמַר הַנֵּר הַשִּׁשִּׁי:

אֲנִי נֵר הָעֲנָוָה, וּמָקוֹם כְּבָר אֵין לִי בַּחֲבוּרָה,

הָאֶגוֹ שׁוֹלֵט וְדֶרֶךְ-אֶרֶץ נִדְחֲקָה אֶל מִחוּץ לַשּׁוּרָה!

כָּךְ אָמַר נֵר הָעֲנָוָה וְתָלָה עֵינָיו בַּמָּרוֹם

וְנֵרוֹ כָּבָה חֶרֶשׁ, כְּבַחֲלוֹם...

אָמַר הַנֵּר הַשְּׁבִיעִי:

אֲנִי נֵר הַמִּשְׁפָּחָה, וּכְבָר פָּרְטוּ אוֹתִי לְמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת

אֵין אֲנִי מִשְׁפָּחָה אַחַת כְּמִקּוֹדֶם וְכִתְּתוּ אוֹתִי לַחֲתִיכוֹת,

כָּךְ אָמַר בְּעֶצֶב נֵר הַמִּשְׁפָּחָה

וְשַׁלְהַבְתּוֹ כָּבְתָה בְּאַחַת וּפָרְחָה!

אָמַר הַנֵּר הַשְּׁמִינִי:

אֲנִי נֵר הַקִּדְמָה, בְּעֶטְיִי נִטְלָה הַשִּׂמְחָה מֵהָאָדָם שֶׁנּוֹתָר בָּדָד,

אֵין מִפְגָּשׁ עִם רֵעִים וְהוּא בְּחֶבְרַת מַכְשִׁירִים מְשׁוּכְלָלִים בִּלְבַד!

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לִצְחוֹק אוֹ לִבְכּוֹת

וְכָךְ כָּבָה, כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת!

לְפֶתַע נִכְנְסָה יַלְדָּהּ קְטַנָּה עִם צַמּוֹת לַחֶדֶר

רָאֲתָה אֶת מַרְאֵה הַנֵּרוֹת וְאָמְרָה: "זֶה לֹא בְּסֵדֶר!

שְׁמוֹנָה נֵרוֹת יָפִים וּמְאִירִים כָּבוּ בָּזֶה אַחַר זֶה?

אֲנִי הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁאָאִיר אוֹתָם בְּעֶרֶב הַחֲנוּכָּה הַזֶּה!

אֲנִי נֵר הַתִּקְוָה, שֶׁלֹּא בִּכְדִי הַהִמְנוֹן שֶׁלָּנוּ בִּשְׁמָהּ קָרוּי

אָסוּר לְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְאַדְלִיק אֶת שְׁמוֹנַת הַנֵּרוֹת בְּגָלוּי!

בְּתוֹךְ חֲנֻכִּיָּה אַצִּיב אוֹתָם דּוֹלְקִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן

לְמַעַן יִרְאוּ אוֹרָם הַכֹּל וְיֹאכְלוּ סוּפְגָּנִיּוֹת בְּרוֹן

כִּי עַם נֵצַח אָנוּ, בָּנוּ בָּחַר הָאֵל וְלָעוֹלָם נָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם,

אֶת הָאֱמוּנָה, הַסּוֹבְלָנוּת בְּצַד הָעֲנָוָה וְאֵין זֶה חֲלוֹם.

וּבָאֲשֶׁר לַמִּשְׁפָּחָה, יָצַרְנוּ מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת הַשּׁוֹפְעוֹת אוֹר

וְהַקִּדְמָה סִיְּעָה לַאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם וְהֵבִיאָה לַחוֹלִים מָזוֹר...

אָסוּר לָכֶם לִחְיוֹת בַּחֹשֶׁךְ, אָסוּר לָכֶם לְהִתְיָאֵשׁ!"

פָּנְתָה הַתִּקְוָה לַנֵּרוֹת שֶׁכָּבוּ וְהֵחֵלּוּ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ

"עַם יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹר לַגּוֹיִים, אַךְ קֹדֶם כָּל הוּא אוֹר לָנוּ

וְעִם אַהֲבַת כָּל הַבְּרִיּוֹת - נוּכַל לְהִוָּשַׁע אַף אָנוּ!"

כָּךְ אָמְרָה הַיַּלְדָּה וּבְאוֹר נֵרָהּ הִדְלִיקָה בְּשִׂמְחָה

אֶת שְׁמוֹנַת הַנֵּרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה וּבְפִיהָ הַבְּרָכָה:

"שֶׁהֱחֶיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה!

וְכָמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַם נִפְלָא שֶׁכָּזֶה!"