עזה עוד טרם נפלה ולביבי עוד אין ממשלה

חמאס נפגע בצורה קשה מאוד, אבל הציבור הישראלי מתוסכל מכך שממשלתו בחרה בהרתעה ולא בהכנעה, משיגורי הרקטות הבלתי-פוסקים ומהקושי של צה"ל להסביר את הישגיו  ▪  במסגרת האסטרטגיה הנוכחית של הדרג המדיני, ספק אם יש טובה מזו בה בחר צה"ל; תפקידה של ההנהגה הוא לתאם ציפיות עם הציבור - ודאי לקראת מלחמה עם חיזבאללה
(מצפים לחיזוק ההרתעה [צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90])

כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. ה"ניצחון" בו מתפאר חמאס הוא כישלון של הסבב הנוכחי לסחוף את העולם הערבי ואת הציבור הפלשתיני בפרט. המצב בזמן המלחמה היה הפוך: במזרח התיכון נשלפו הסכינים - מתח בין פתח וחמאס, גינויים בעולם הערבי לציר האירני ומנגד גינויים למדינות שעשו נורמליזציה עם ישראל

יידן והדמונקרטים מאחוריו שואפים להשיג הסכם עם אירן כמעט בכל מחיר. לשם כך הם מכופפים את ישראל, סעודיה והמפרציות ומתעלמים מהסכמי השלום
(ביידן. הסכם עם אירן [צילום: אלכס ברנדון/AP])

בניסיונו של מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי למתן את חומרת אירועי ההתפרעויות הערביות נגד יהודים במיוחד בערים המעורבות, שגה כאשר יצר סימטריה מילולית בין אופי וחומרת המעשים משני הצדדים
(שבתאי. "אדוני המפכ"ל" [צילום: משה שי/פלאש 90])

ימים של חשבון עד לפעולה הבאה  ▪  ביבי דיבר פה בשפה נמלצת ובינתיים בעזה גידל מפלצת  ▪  שלחה זרועותיה, זרועות תמנון לגדה לירושלים וכן - גם לאו"ם
(נתניהו. מתפאר בהישגי שלום [צילום: אבי אוחיון/לע"מ])

שר הביטחון החלופי בממשלת המעבר: ישראל רואה בחומרה רבה את שיגור הטיל מעזה לבניין הכנסת בירושלים והיא שומרת לעצמה את הזכות להגיב בחריפות
(חוסר אונים [צילום: אטיה מוחמד/פלאש 90])