חגיגה לדמוקרטיה - ויום גדול לתיאוקרטיה

כ"ב סיון תשפ"ב; June 21, 20


אחרי שנים מרובות-טלטלה / שוב נהא בוחרים מחדש ממשלה.

עברנו ארבעת מַסְעות של בחירות - / תוך שנתיים, אך טרם חלפו הצרות.

יש ממשלה, ואומרים: מוצלחה, / שמשלה עניינית ללא פרץ, צווחה,

בלי מְדָנֵי מדיניות נפתלה, / השפיות כמו חזרה להשמיע קולה.

עד סילמן, לפתע נטשה תפקידה / למען, על כך היא אינה מתוודה -

לדאוג לעצמה ל"סידור עבודה" / בתירוץ די עלוב, הקווים היא חצתה,

דמגוגית קטנה, כל כולה - דג רקק / פֵּרְקָה קואליציה, בקלות של משחק.

שיקלי - "עסקן בשווי של פרוטה" / זועבי - מה בכלל מרכולתה?

ערקו לימין מהיום למחר, / נטשו קואליציה, (רצו תפקיד שר?)

עתיד ממשלה התדרדר ונותר / תלוי בניר אורבך - נמר של נייר.

אם לסילמן יש עור בעובי של פח, / לאורבך העור הוא הרבה יותר רך.

התלבט, התחבט כי "נפשו לא שלמה" / ומתח את כולנו, עד כלות הנשמה.

לבסוף הוא נמלך הוא עכשיו "ניר-בָּרַח" / ניר-בְּרוֹךְ לבנט, לביבי שב"ח,

שואף לגדולות, גם הובטח לו שריון?! / בידי נתניהו - (המומחה לאִיוּן),

(ניר כבר הקריב היקר לו מכל / ועכשיו מחירו הוא הרבה יותר זול)

ניר אורבך נכבד, תבורך דרכך. / נתניהו הבטיח? - מובטח עתידך!

נותרה ממשלה על עברי פי הפחת / ובלית כל ברירה, החליטו ביחד,

כי בטרם יהיו מודחים משלטון - / עדיף להיות מתפטרים מרצון.

ניר אורבך וסילמן הפילו הפור / לפני ביבי פתחו הפשפש הסגור;

מסיבת הסיום הייתה די חגיגית, / בנט נאם, גם הודה ללפיד,

בנאום חף מאגו, ענייני ורגוע / העביר ללפיד השרביט (לשבוע?)

היה הוא מושל מצוין ומוכשר, / וכפי הנראה, הוא גם איש של מוסר,

עיניו הוא הישיר אל מול פני האומה / בנאום מכובד, שהייתה בו עוצמה

ללא דברי רהב, בלי שמץ שיטנה, / בלי "חיסול חשבונות", כל מלה במקומה,

בנאום שֶׁהִדְגִּים את מהות מנהיגות, / ולפיד לו השיב מענה כיאות.

וביבי, מיד, ב"נאום ניצחון" / כדרכו, ניחוחות של לְזוּת וסִירְחוֹן.

זְחוּחַ עונג, ברהב, הצהיר והִגיד / שאצלו הכדור ואתו "יש עתיד".

ומה שוב באופק עולה וזורח? / שרה שוב שרה, שיר משמח!

נ.ב. אינני "מאובנַט", אני בקצה השני אבל בנט הרוויח ביושר את דעתי עליו.