"לא לזכור"

בכל תריסר שנות נתניהו
החקירות, תמיד מנע הוא.
וכאן מקום לתהיות
איך המיטיב ראשון לראות,
עם זיכרון פנומנלי
ועם IQ - מונומנטלי,
אינו מבחין, אינו מודע
גם בדברים שהם עובדה
ויש לו אחריות כוללת
בתפקידו כראש ממשלת.
רבה מאוד העזובה
והוא אינו מרגיש חובה,
סדרי העדפה קובע
על-פי הרווח הנובע.

על אף סגולת הנביאוּת
ואזהרות של וודאות
כישלון כיבוי שריפת כרמל
והר-מירון ש"התקפל"
על זאת העיד בתדהמה:
חזיז ורעם, כל זה, מָה? מ"ה=45?
=מניין נספים בכל אסון
שמעיבים לדראון
על שלומיאל, פוליטיקון;
שֶׁפִּיד, ניתן היה למנוע,
לו נבחרו אנשי-מקצוע
אשר אינם "אנשי שלומנו"
שהם עובדים "למעניינו".

אחרי ביש מזלות, עולים
דברים מתחום הנכלולים.
"מן הנבצר" היה לראות
שהַסַרסַר של צוללות -
הוא במקרה, פרט לא חשוב,
לביבי הוא קוזין אהוב?!
(ודוגמאות יש לא מעט
אך כאן הבאתי רק אחת)

עוד מספרים יודעי הח"ן
שפרשיות הרבה, אכן,
שכח כבר ראש הממשלה
שהתמחה ב מֶמ-שלילה,
שמחונן ב"לא לזכור"
את מה שמעדיף לקבור.

ואף כי ביבי די סבור
כי לסמא עיני ציבור
ניתן תמיד, בכל נושא-
אולי הפעם? - יתבדה!