אנחנו חרשים לקולות

אֲנַחְנוּ חֵרְשִׁים לַקּוֹלוֹת
כִּי נֶאֶטְמוּ אָזְנֵינוּ
אֲנַחְנוּ עִוְרִים לַמַּרְאוֹת
כִּי נִנְעֲלוּ עֵינֵינוּ
אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְעַצְמֵנוּ
כִּי לָכַדְנוּ אֶת לִבֵּנוּ
מֵאֲחוֹרֵי בְּרִיחַ וּמַסְגֵּר.
אָטַמְנוּ אָזְנַיִם
נָעַלְנוּ עֵינַיִם
לָכַדְנוּ לְבָבוֹת
לא לִרְאוֹת
לא לִשְׁמוֹעַ
וְלא לָחוּשׁ
מַרְאֶה,
קוֹל
וְרֶגֶשׁ
שֶׁל תִּינוֹקֶת דּוֹמַעַת
הַרְחֵק מִבֵּיתָהּ
לְלֹא הוֹרֶיהָ
בִּידֵיהֶם שֶׁל קַלְגָּסִים
שֶׁאֱמֶשׁ
עָרְפוּ רָאשִׁים
גָּדְעוּ יָדַיִם
בְּקִבּוּץ בִּדְרוֹם הָאָרֶץ.