זיוה שלי בכלא בעזה

הַיּוֹם זִיוָה הָיְתָה צְרִיכָה לַחִבוֹש אֶת סַפְסַל הַלִּמּוּדִים
בַּפָקֻלְטָה לִרְפוּאָה בִּירוּשָׁלַיִם,
הַיּוֹם הִיא חוֹבֶשֶׁת אֶת הַיָּד הַגְּרוּמָה שֶל אֵימַת הַמָּוֶת
בְּצַחֲנַת אֲפֵלַת הַמִּנְהָרוֹת בְּסַגֶ'רִיָּה .
הַלַּיְלָה הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לִשְׁקוֹד עַל סְפָרִים הַפּוֹתְחִים צֹהַר
לְעוֹלַם הַחַיִּים הַבְּרִיאִים,
הַלַיְלָה סִפְרֵי הַמָּוֶת שׁוֹקְדִים עַל חַיֶּיהָ לֶאֱטוֹם לָה צֹהַר
לְעוֹלַם הַחַיִּים הַיָפִים.
הַיוֹם הִיא נִשְׁאֲרָה לְבַדָּה
בְּיוֹם שֶׁהוּא לַיְלָה עָמֹק שֶׁל בְּדִידוּת
לְלֹא עֵינֶיהָ
לְלֹא צְעָדֶיהָ
לְלֹא אוֹר שֶׁל יוֹם.
בְּיוֹם שֶׁהָיָה לַיְלָה עָמוֹק שֶֹל בְּדִידִוּת
רַק אִוְשַׁת פְּסִיעוֹתֶיהָ הַזּוֹחֲלוֹת מַגִּיעוֹת אֵלַי
וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם הֶחָשׁוּךְ שׁוֹקַעַת
וַאֲני פּוֹחֵד שֶׁהִיא לֹא תִּזְרַח עָלַיִך יוֹתֵר
כִּי עַזָּה בִּתְּרָה אֶת נִשְׁמָתֵך לִבְתָרִים
וַאֲני רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ דּוֹמַעַת, פָּנֶיהָ חִוְרִים,
יְרֵאָה מִנְּשִימָתֵךְ הַמְּבֻתֶּרֶֶת, יְרֵאָה לִזְרוֹחַ.