האדמה בארץ ישראל צמאה ורעבה

הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל מִיּוֹם שֶׁהִכַּרְתִיהָ
צְמֵאָה לְדַם אָדָם וּרְעֵבָה לִבְשַר אָדָם,
הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל שֶׁלִּי גְּרוֹנָהּ נִיחָר
הִיא נָטְלָה תִּשְׁעָה קַבִּין צָמָא לְדָם
מִכָּל הָעֲשָָׁרָה שֶׁיָּרְדוֹ לָעוֹלָם.
פִּיָּהּ שֶׁל הָאֲדָמָה בְּאַרְצִי שֶׁלִִּי תָּמִיד פָּעוּר
לִבְשַׁר הַהוֹלְכִים לָמוּת כְּדֵי לְדַשְּׁנָה
וַאֲנִי לָשָׁוְוא מְבַקֵּשׁ מֵהָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל
הַצְּמֵאָה וְהָרְעֵבָה,
שֶׁגְּרוֹנָהּ הַנִיחָר
הַצָּמַא לְדָם
שֶׁיִּגְמָא רַק מַיִם
וּשְׁדוֹתֶיהָ יְדַשְּנוּ מֶרְחָבֶיהָ
רָק בְּעוֹלוַַֹת בְּהֵמָה
וְלֹא בְּעוֹלוֹת אָדָם.

הַשָּׁנָה מֵיּוֹם שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
אַדְמָתִי אֵינָה מַקְשִׁיבָה לִתְחִינוֹתַי
גְּרוֹנָהּ הַנִּיחָר מִתְעַקֵּשׁ שֶׁלְּתוֹכוֹ יֵרְדוּ
כָּל הָעֲשָרָה הַקַַּבִּין שֶׁל דָּם שָׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם
וכָל יוֹם הִיא מְְדַשֶּׁנֶת עַצְמָהּ
בְּעוֹלוֹת עֲלוּמִים יָפִים
נֶהֱנֵית גּם מִדֶּשֶׁן יְלָדִים וּקְשִׁישִׁים יְרוּיִים
וְהִיא עֲדַיִן אֵינָה שְׁבֵעָה.