לֹא נִיתַּן לְהוֹסִיף עוֹד, לְהָכִיל אֶת הַכֹּל
הַיֵּשׁ עוֹד בְּמוֹתָהּ נִיגּוּד כֹּה גָּדוֹל
לְבֵין שְׁנֵי שְׁמוֹתֶיהָ שֶׁל הַלּוֹחֶמֶת
גַּם קָשֶׁה פֹּה לִמְצוֹא מִילָּה מְנַחֶמֶת
פָּסְקָה שִׁירָתָהּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שְׁנוֹתֶיהָ
"הַחַיִּים נִמְשָׁכִים" הָיוּ הַמִּילִּים עַל שְׂפָתֶיהָ
אֲבוֹי, כְּבָר אָבְדוּ חַיֶיהָ, נִרְצְחוּ עֲלוּמֶיהָ
רוֹב כְּאֵב וְגַעְגּוּעַ הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ
הָרוֹצֵחַ אֶזְרָח יִשְׂרְאֵלִי נֶאֱלָח
קָטַף יְפֵי עֲלּוּמֶיהַ בִּירִי אֶקְדָּח
נָפְלָה עַל מִשְׁמַרְתָּהּ בְּפֶתַח חַיֶּיהָ
שׁוֹאֲלִים אַחֶיהָ אֲחוֹתֵנוּ אַיֶּיהָ ?!
בַּת בְּאֵר-שֶׁבַע, עִירוֹ שֶׁל אַבְרָהָם
בָּה נָטָה אוֹהָלוֹ, פְּתַחוֹ לְכָל אָדָם
דַמָּיִיךְ, יְקָרָה, זוֹעֲקִים בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
אוּמָּה בְּאֶבְלָה - עוֹד זְווֹעָה כָּזוֹ לֹא חָזִית
