אני כועס על משה

אֲנִי כּוֹעֵס עַל מֹשֶׁה
מֹשֶׁה, אֲדוֹן הַנְּבִיאִים,
הַבִּטּוּי - "מוֹת יוּמַת"¹
כִּי לֹא שָׁבַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת
מַבְעִיר אֶת חֲמָתִי.

כְּשֶׁהוֹסַפְתָּ -
"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ"²
כִּי לֹא שָׁבְתוּ בְּשַׁבָּת,
הָאֵימָה נִלְפְּפָה סְבִיב צַוָּארִי.

כְּשֶׁדָּרַשְׁתָּ -
"שִׁימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ
עִבְרוּ וְשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לְשַׁעַר
וְהָרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו
וְאִישׁ אֶת רֵֵעֵהוּ
וְאִישׁ אֶת קְרוֹבוֹ"³
כִּי פִּסְּלוּ פֶּסֶל שֶׁל עֵגֶל מֻזְהָב
וְכִסּוּ אוֹתוֹ בְּפָרֹכֶת הַחוֹל
בַּמּוֹזֵיאוֹן הַמִּדְבָּרִי -
אַתָּה חֵרַפְתָּ נַפְשִׁי
נֶאֱלַם מִקְדָּשְׁךָ
אָבַד בַּמֶּרְְחַקִּים.

מֹשֶׁה, אֲדוֹן הַנְּבִיאִים,
אֲנִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ
כִּי לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶת הַחַיִּים.
מֹשֶׁה, אֲדוֹן הַנְּבִיאִים,
לֹא מְחַנְּכִים בְּחֶרֶב
מִי שֶׁמָּעַד בִּשְׁמִירַת הַשַּבָּת
וְסָגַד לְפֶסֶל מֻזְהָב.