ושוב נופל עליי הסתיו בפראות.
תאי גופי נפתחים אל אפשרויות חדשות.
ריח
ברושים מטרף
והעשב.
העשב מדבר.
רוח רכה בעלי אזדרכת מגיעה אל ימות החגים.
בקצות אצבעותי דמות סבי, עוטה טלית,
ריחו רך על ראשי המורכן,
המנסה להבין מילים.
מעליי דומעות עיניים בעזרת נשים.
מגע הטלית בלחיי כבושם עדין.
אפילו לטוטפות יש ריח.
ידי סבי מגויידות בעדנה, מעבירות
דף ועוד דף
בחרדת קודש.
מפעם לפעם הוא מרעיף מבט
ולבי גאה מהכיל.
