דמעות התאווה

שנים של חינוך, של ריסון ומשמעת,
כבלים של איסורים ושל מסורת
רבדים של משא יומיומי ושיגרה מיגעת
מחסומים עד בלי די - של ללכת בתלם...

כל אלה נהדפו מליבך וגופך
עת הגיעו גלי התשוקה הלא מרוסנת
התאווה שאין לה מסגרת
המתפרצת
המסירה מעליה כל הרגל ובושה
הפורקת כל עול וכל מגבלה
שאינה מתחשבת לא במשקל ולא בכושר
לא בחוסר... גם לא ביושר...

(את)
לא גופי רב השנים הוא זה המגיב לגופך
לא מוחי המאולף נמצא כאן מתחת לפניך
לא עיניים ממוקדות מביטות בפניך
זו אני האחרת, אני האישה
שכל רצונה להיות חשוקה
להרגיש מעונה
מרוב תשוקה
שרוצה
לחיות בתוך התחושה,
להיות שקועה בהרגשה הנהדרת
של... בלי פחד ובלי בושה
אומרת, זועקת, דורשת: "אותך, אני רוצה!"

וכדור של תשוקה מצטבר ותופח בבטנך
מלכד את כל תאוותך
וגל אחר גל עולים וגואים
דוחפים את הצרור לעבר ראשך...

ודמעות חמות, נקוות בצידי העין
יורדות ברכות לעבר הרקות
ואני הצופה בך וכל גופי רוטט
לוגם בתשוקה את דמעות התאווה

וגופנו נרעד, ושכך המתח
וגופנו נרפה, ושכבנו לבטח
ושלווה גדולה יורדת עלינו
ושלום גדול שוכן בליבנו...
בביתן הקטן
שהוא רק לשעה כל עולמנו...