שאון עולם

wednesday, 17 October, 2007


שׂאוֹן עוֹלָם


יעלה השָׁאוֹן ויגבר באוזניים חורק מָכֶּה
כבר מחר
ועדיין יְנָסֵר
אין מִפְלָט לא בחדר אטוּם
לא במקלט
חודר דלתות וכּתָלִים נעולים
מתחת לעוֹר ותָּאִים אפוֹרִים
במוח מוּתָשִים

עדיין יָכֶּה הקוּרְנָס
המָשׂוֹר מְשׂוֹרֶר מְלָוֵוה מאחור
מדחס קונגו במנועו חודר בזִיפּוּת הֲיָשַׁן
של הכּבִיש
וּמָחְפֶּרוֹן אחריו מְפָנֵה אבנים וּשברים
מיותרים
פועלים עם כֶּלִים מַחָרִים מחזיקים אחריו
וּמְיָשְרִים
חופרים ומכסים
את תשתית הכבישים

יַעָשׂוּ הפסקה קלה לארוחה
מגופם נוטפת זיעה מְלוּחָה
ברוח טובה מנגבים עם פִיתָּם
חומוס בקופסא וּבָצַל ירוק ורענן
זיתים כבושים ובֵיצָה קשה
עם מלח וּפִלְפֶּל
לתִּיבוּל
ותרמוס קפה שחור וּמַהָבִּיל
ריחו הטוב בנחיריים מעפיל
מלוּוֶה בריח זפת ואבק מִתְתָּמֶר
חוזר ואומר ולא גומר

העובדים שעובדים
לעבודתם שָבִים
אך אנחנו מותשים
נואשים ומטושטשים


משירי לאה כהן