הָאִישׁ שֶעַל הַסַּף

לדויד יקותיאלי ז"ל
ביום ה"שבעה"

רוּחַ בְּרִיזָה נוֹשֶׁבֶת אֶל חַלּוֹן בֵּיתוֹ
וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת
שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹד.
שָׁמַיִם כְּחֻלִּים מְכַסִּים עַל בֵּיתוֹ
וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים
שֶׁאֵינָם שְׂמִיכָה עוֹד
עֲבוּרוֹ.
הָאִישׁ שֶׁגָּר כָּאן כֻּלּוֹ הוֹד:
אֵינוֹ חָשׁ
אֶת הָרוּחַ וְאֶת הַשָּׁמַיִם הַזַּכִּים
כִּי הָלַךְ לְמֶרְחַקִּים.

כָּל כְּתָבָיו שֶׁכָּתַב
עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת
מְחַכִּים לוֹ
לְמַבָּטוֹ הַתָּם
לְיָדָיו הַחַמּוֹת
הֵם רוֹצִים לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר
וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהָאִישׁ שֶׁכְּתָבָם
הָלַךְ מִן הָאוֹר
אֶל הַחֹשֶׁךְ.
הוּא רָצָה לָצֵאת אֶל מֶרְחָבָיו
הוּא רָצָה לִנְשֹׁם אֶת הָרוּחַ
וְאֶת הַשָּׁמַיִם בִּשְׂדוֹתָיו
וְנוֹתַר תָּמִיד
עַל סַף.