לְעֵת-עַתָּה וְגַם אוּלַי כָּעֵת חַיָּה
עֲדַיִן עֵץ-הַזַּיִת כֹּה יְרֹק-עַלְוָה;
עֻבְדָּה: תָּמִיד שַׁלֶּכֶת-שָׁוְא נוֹגַעַת בּוֹ
וְהוּא עוֹדוֹ יָרֹק כִּבְהִוָּצְרוֹ.
אַךְ מַה יִּקְרֶה לָעֵץ וּלְצִבְעוֹ
אוּלַי בְּעוֹד תְּרֵיסָר שָׁנָה?
מִי לְיָדֵנוּ כָּאן יִתְקַע עַתָּה,
כִּי יִשָּׁאֵר דְּבַר-מָה
מִן הַיָּרֹק-יָרֹק הַזֶּה
זוּלַת חָלָל עָכוּר מִכֹּחַ-הַכְּבִידָה?
וְאָז אוּלַי יִשְׁאַל הַמְשׁוֹרֵר,
אִם עוֹד יִהְיֶה וְלֹא יִתַּם לִגְוֹעַ:
כְּלוּם כָּאן הָיָה הָעֵץ נָטוּעַ,
אוֹ אוּלַי לֹא-כְלוּם הָיָה
- רַק רִיק וְהֶבֶל וּרְעוּת-רוּחַ?
