מִקְרֶה קָשֶׁה

מי לא יודע למה
אמרה למנהיגי העם: "וְאַתֶּם
אַל תִּדְרְשׁוּ מַה עִם לְבָבִי לַעשׂוֹת
כִּי לא אַגִּיד לָכֶם
עַד אִם כִּלִּתִי אֶת הַמַּעשֶׂה"

ויצאה מלפניהם והלכה
למחנה האויב
לא לִפְנֵי
שהתרחצה
והתבשמה
והתקשטה
ונפרדה מעצמה –

יופיה שהיה יופי מביס
פילס לה דרך
אל המצביא
בין חיילי האויב
בין קציניו
ואפילו
בין שומרי ראשו
ושומרי חלציו

פנים אל פנים
בלי לעפעף
והרבה יותר קרוב
ממה שרואים
את הלבן בעיניים
כמעט שפתיים אל שפתיים
סיפרה למצביא
שברחה מגורלה
מבעוד מועד
כדי לשלוט בעניינים
כי רק כשיודעים בדיוק
איך ומתַי ולאן
לברוח מהגורל
נפתחת הדרך
לשוב ולשלוט בעניינים

אמרה לו שבכוחה
לנבא בתחילתו של יום
מה יהיה בסופו של יום
לנבא ממש
ולא סתם לקרוא
בכף היד, בקפה ובקלפים...
(והרי אין חשוב למצביא
מלדעת דבר לַאֲשׁוּרוֹ
לפני בוקרו
של יום קְרָב)

הבטיחה לו ניצחון מרשים
אם יעשה כדבריה
נשבעה לו זיון מהדהד
לאחר הניצחון
זיון שכמותו
לא נעשה ולא נשמע לפניה
מִקְּצֵה הארץ ועד קָצֶיהָ

לוֹ
שנשלח כמצביאו
של צבא גדול ואכזר
לשרוף באש את גבולות ארצה
לְהַכְרִית את בחוריה בחרב
להפיל את יונקיה לארץ
לתת את עולליה לָבַז
ואת בתולותיה לִמְשִׁסָּה
וכן הלאה...

מה הוא חשב לעצמו
המצביא המהולל
לפני שאיבד את ראשו
תרתי משמע
בין רגליה
שגדולי המשוררים
גמרו עליהן
את ההלל
ואומרים
שלא רק את ההלל...
(אגב, בזמן שבין לכתה לשובה
נחשבה
בעיני פטריוטים אידיוטים
לבוגדת בעמה)

לי כמו בטח לכם
זכורים כל מיני
מצביאים מהוללים שהכריזו:
"הזמן פועל לטובתנו
סמכו עלינו
לכו אחרינו
דגלנו נכון
לנו הניצחון!"
ממש כמו שהיו מבטיחות
מַשְׁכּוּכִיוֹת לעדר
אילו ידעו גם לדבר
ולא רק
להובילו לשחיטה.