הַמַּיִם מְקַוִּים

מֵאָז שֶׁנֶּאֱמַר בֶּעָבָר:
"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָׁמַיִם";
- הַמַּיִם עֲדַיִן נִקְוִים מַהֵר
וְהוֹלְכִים-רָצִים בַּנְּחָלִים אֶל הַיָּם;
וְהַיָּם עֲדַיִן אֵינֶנּוּ מָלֵא,
וְהַיָּם עֲדַיִן חָסֵר.

מֵאָז שֶׁנֶּאֱמַר הַדָּבָר -
הָלְכוּ וְהוֹלְכִים הַנְּחָלִים אֶל הַיָּם,
אַךְ בַּיָּם אֵין מְתֹם מֵאָז וְעַד הַיּוֹם,
כִּי הַיָּם עוֹדוֹ חָסֵר מְאֹד, וְהַיָּם עוֹדוֹ מְצַפֶּה;
וְהַמַּיִם, כְּמוֹ אָז, עֲדַיִן אֵלָיו הֵם נִקְוִים,
וְהֵם נִקְוִים וּמְקַוִּים,
- עוֹדָם מְקַוִּים
לְמַלֵּא.