איפה הגבול?

כשאין אז אין
אבל עדיין אפשר
לנשום בחינם
לשתות מֵי גשמים בחורף
ולדלות מֵי בַּיִר בקיץ
ואם אין אפילו לרכישת לחם צר
אפשר ללקט פירות-בר או תרבות
משיחים ועצים שגדלים ברשות הרבים
כמו היביסקוס וצבר ותות-עץ וזית
ותאנה וחרוב ואורן-צנובר
ושיזף ותמר אפילו במדבר
וירק-בר כמו חלמית וריגֶ'לֶה ושוּמר
וזרעי-סירפד ונבטי-חרציות
וסלקים וצלפים ושומים ולופים
ואורניות ואצות ואזוביות
ועוד ועוד מינים לליקוט
העיקר הבריאות

כשאין אז אין
ואפשר להתעצבן ולזעום ולזעוף
ולהתמרמר ולהתרעם ולקטר
ואפשר ולהתבכיין ולגנוח
ואפשר להתאונן ולהתלונן ולקבול
ולצעוק חי-וקיים וחמס בכל הכוח
עד אפיסת כוחות או
עד שחזירים יצמיחו כנפיים
תלוי מה יקרה ראשון מהשניים...
אבל בניגוד – אפשר פשוט ללכת לדוג
כי דגים הם מקור טוב לחלבונים
והעיקר הבריאות

כשאין אז אין
כסף בא וכסף הולך
וכשהוא לא בא
שוב ושוב ושוב
הוא גם לא הולך
אז הולכים בלעדיו
כי ללכת זה בריא
ואם מתמידים אפשר להפוך
למיטיבי-לכת
ומטיבי ניווט
כדי לא ללכת לאיבוד
והעיקר הבריאות

כשאין אז אין
אבל תמיד אפשר
לאונן ולדמיין
פות פרא
או פרמשתק ענק
או גם וגם
הכל לפי העניין
ושכולם יקפצו
כי נורא לְשַׁחֵת ארץ לריק
ואין רע בלשחת לארץ
זרע או ביצית
והעיקר הבריאות

כשאין אז אין
והיינו-הך
בסופו של דבר
אם זה אין מסובך
כי היה ואבד
או אין פשוט
כי לא היה מלכתחילה
ופשוט אין
ואפשר לעמוד או לשבת או לשכב
ולבכות ולהתאבל ולקונן
על המצב
כנהוג וכמקובל
או בניגוד
להתבדח ולהתלוצץ ולהתל
ולעשות צחוק
כמו שצריך לעשות למשל
בכל הזדמנות
מלכתחילה ובדיעבד
ובין לבין ואַד-הוֹק
מכל מיני סעיפי חוק
ותקנות וצווים והוראות שעה
וכללים שפשוט בושה וחרפה
שנחקקו ותוקנו וצוּוּ והוּרוּ
כי במבחן התוצאה קיבלנו
רם וברור
מדינה זונה!
אבל העיקר הבריאות

כשאין אז אין
אבל תמיד אפשר
לעשות דברים
שאין להם תכלית
ולהפסיק מסיבה זו
או אחרת
או להמשיך דברים
שאין להם התחלה
ולהשאיר פתוחה את השאלה
מה אין?
כי הרי לא חשובה הכמות
חשובה האיכות
והעיקר הבריאות
כי אם בריאים וחופשיים
ואוהבים ונאהבים
אז השמיים הם הגבול
ואפילו הם לא –