לֹֹא הִשְאַרְנוּ טְבִיעַת-אֶצְבָּעוֹת עַל הַנְּיָר הַצָּחוֹר,
שֶׁהוּא חֹמֶר סוֹבֵל כָּל-דָּבָר וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר;
לֹֹא הִטְבַּעְנוּ עִקְבוֹת-פְּסִיעוֹתֵינוּ בָּעֲפַר-הַהִסְטוֹרְיָה,
שֶׁאֵינֶנָּה חוֹזֶרֶת תָּמִיד, אַךְ תָּמִיד הִִיא זוֹכֶרֶת זָכוֹר,
רַק הַזְּמַן הוּא מִזְּמַן כְּבָר חוֹרֵת אֶת זִכְרוֹ בְּגוּפֵינוּ;
- עַל-כֵּן אָנוּ עַכְשָׁיו מַשְׁאִירִים אֶת מִטְעַן-עֲבָרֵנוּ
וְיוֹצְאִים חָפְשִׁיִּים לַמַּסָּע, כְּשֶׁדָּרוֹמָה פָּנֵינוּ
(כִּי אֵינֵנוּ יוֹדְעִים מָה עֹוֹד צָפוּן בַּצָּפוֹן);
וְתִקְוָה רַק אַחַת מְפָעֶמֶת אֶת קֶצֶבִ-ּלִבּוֹֹתֵינוּ,
- שֶׁיִּיטַב שָׁם גַּם לָנוּ בָּעֲרֹב כֹּל-יָמֵינוּ.
