כוס של בדידות

בס"ד
לאנה המלאכית
1
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
בַּבֹּקר
שׁותָה כּוֹס של בדידוּת.
בַּצהרים
שׁותָה כּוֹס של
בדידוּת.
בָּערב
גומעת שביל הֶחלב בְּספל
קפה קר.

כלב נובח
בבית הקפה.
2
נִשְמַת אַפִּי
נִשְׁמַת אַפֵּךְ
נִשְׁמַת אַפָּהּ של הבדידות.
זורם
בעורקֵי
השִכחה הזוכרת כמו
זכרון קַר.
מחסיר פעימה.
כלב נובח
בבית הקפה.
3
כלב נובח על שפת הנהר
מרחרח
את בדידותי
בִּשקיפוּת מְלֵאָה
של כלב
בודד.
גִּלוי נָאות.
מעַשן בְּשרשרת מִלים
מָכוּר לַהֲגָאִים
כמו טִפָּה
מרה.
זכרון קר
בְּנעֲלֵי בלי בַּיִת.

מעט מִדַּי.
מאֻחר מדי.
4
המתמטיקַאי הוא לא
תמיד
משֻלש שְׁוֵה צלעות.
אף פעם לא.

המשורר הוא לא
תמיד
שיר מְרֻבָּע כמו צפור
המתחרז עִם אור.

בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.
הסוֹפר
הוא לא תמיד סִפּוּר

אהבה.
5
אין עוד מִלְבַדָּהּ
אין עוד
מִלְבַדֵךְ
אין עוד מִלְבַדִּי
מלים
בודדות
כמו כלב
מת בלי געגוע.
בדידותי לא לבד.
אף פעם לא.

האם העצמות שרות
בַּקבר?
6
ביני
לבין העץ אין עץ
מִלים.
אף פעם לא.

ביני
לבין העץ אין עץ
אהבה.
אף פעם לא.

מֵרֹב
יער זהֻיות
לא
רֹאים עץ בודד בַּשַׁלֶכֶת.
אף פעם לא.

עץ מותי
המוּדָע
והבלתי מוּדָע בהיר.

בדידותי לא לבד
אף פעם לא.
7
כלב נובח על שפת הנהר
מרחרח את בדידותי.
בִּשקיפוּת מְלֵאָה.
גִּלוי נָאות.
מעַשן בְּשרשרת מִלים
מָכוּר לַהֲגָאִים
כמו טִפָּה
מרה.
זכרון קר
בְּנעֲלֵי בלי בַּיִת.

מעט מִדַּי.
מאֻחר מדי.
8
העכבר רוקד בלי ניע
על המסך
צועק בִּלחישה
כורע ברך בִּזקיפוּת
קומה
דמיון מֻדרך
בין מקש לְמקלדת.
מבַצע תרגילי הַרְפָּיָה.
הטוִיטר מְצַיֵּץ.
אף פעם לא.
9
הרעָב רעֵב
לָרעָב
הצמָא צמֵא
לצמָא

הצמָא
לַמלים
פת
לחם אהבה.

התהום נפער
כמו
תמיהה
התִּמהון נפער כמו
תהום
קורא לַמִּלָּה.

מממעמקים
קראתי לַדממה.
קראתי לִצלילי ערפל.
קראתי כלב

ים
11
ממָקום
לְמקום אין לי
מקום

מֵחָלל
לֶחָלל יש לי
חלל
נפער כמו אדמה

פסטיבל האור.
ללכת על המים.
לקטֹף
כוכב של בדידות.
מִלים צל
שושנֵּי חרדה על שפת הנהר
בין שִפתֵי הרְעָדָה

פִּרְחֵי הַמַּה
פִּרְחֵי הדממה
פִּרחי אֻלַּי
המָּוֶת הוא פֶּרח

אַלְמָוֶת
12
ספל קפה.
הטוִיטר מְצַיֵּץ.
וַאֲני
ממהרת לִרְכֹּס העֶרֶב
את כפתורֵי
הפחד של חֻלצתי
הכֵּהה עד
צואר.
בדידותי לא לבד.

אף פעם לא.
13
נִשְׁמַת אַפִּי
נִשְׁמַת אַפֵּךְ
נִשְׁמַת אַפָּהּ של
הבדידות.
הזכרון זורם בעורקֵי
השִכחה.
כלב נובח.
שותָה ספל קפה
קַר העֶרֶב.

האִם העצמות שרות
בַּקבר?