כְּמוֹ פּוֹעֵל תַּאיִלַנדִי אֲנִי מְדַוֵּשׁ
עַל אוֹפַנַּי בִּשְׁבִילֵי הַכְּפָר. כָּפוּף כְּמוֹתוֹ,
כֵּהֶה וּרְעוּל-פָּנִים. הַכְּלָבִים נוֹבְחִים עָלַיי,
הַדְּבוֹרִים נִתְקָלוֹת בְּמִצְחִי, וְרֵיחָהּ שֶׁל
מוֹלֶדֶת רְחוֹקָה מַכֶּה לְפֶתַע בִּנְחִירַי.
וּכְמוֹ מִכְתָּבָיו, הָעוֹטְפִים בְּכִסּוּפִים אֶת
הַמְחָאוֹת-זֵעָתוֹ, גַם שִׁירַי נֶעֱטָפִים
בַּאֲפֵלָה הַמְּכַסָּה אֶת אֶרֶץ גַּעְגּוּעַי.
