חַיָּה

אֲנִי מוֹשֶׁכֶת נְטִיפִים זַכִּים וּמִתְמַכֶּרֶת אֲלֵיהֶם
וּמַסְנִיפָה. נֶעֱרָמִים גְּבִיעִים בַּחֲדָרִים עַל הָרִצְפָּה.
פְּעָמִים אֲנִי חוֹצָה מִן הַדֶּלֶת לַחַלּוֹן אֶת הַמְרֻבָּע
שֶׁל הַיּוֹמְיוֹם, שֶׁל גֶּדֶר הַחַיָּה וּמִתְחַכֶּכֶת בָּהּ
מִתְחַכֶּכֶת בִּפְסִיעוֹת יַלְדוּת עַל מִדְרָכָה,
אֲנִי נִזְהֶרֶת לֹא לִגְזֹם אֶת הַשְּׁקִיפוּת
הַזֹּאת, בָּהּ אֲנִי שׂוֹגָה.