קוראים לה מרים

קוראים לה מרים,
על-שם מרים.
ואת השם איברהים,
נתנה לו על-שם אברהם.
שנתן לבנו בכורו את השם יוסוף,
על-שם יוסף נתן,
ויוסף,
הוא אומר,
לא היה!
שנתן את השם מוסה,
על-שם משה נתן.
ומשה,
הוא לומד,
לא נברא!
שנתן את השם דאוד,
על-שם דוד נתן.
ואת אביו הוא רואה ושומע
ורמקולים מחוברים למגברים צועקים השקם והערב
להשמיד ולהכחיד
את שמו
ואת זכרו
וזכר ילדיו
וילדי ילדיו
של אותו אדם שפעם
מלך על עמו
בירושלים.
לבל יחיו,
לבל יזכרו
לבל תישמע קינת איוב
על פני האדמה הזו.

קוראים לה מרים,
על-שם מרים!
אחות משה
שפעם,
לפני שנים רבות,
ובעולם של נצח
שנים לא נחשבות,
הביא,
כך ציווה אלוהים,
את עמו ישראל
בני אברהם יצחק ויעקב
אל ארצם, מולדתם ועיר קודשם
ירושלים.

קוראים לה מרים
ויצחק לא קראו.


יונה לוי גרוסמן