ארבעים שנה חלפו והכאב טרי כל כך, השנים מתפוגגות והריקנות כתהום פעורה לא ניתנת לכיסוי. איך אפשר לכסות את הפצעים המדממים שלא מגלידים. הזמן, אמרו פעם, מרפא טוב. מרפא את הנפש. אלא שזו לא נרפאת כבמטה קסם. אריה ינקוביץ, ארל'ה שלנו, נפל בחווה הסינית ביחידתו של אריק שרון. הוא היה חובש קרבי והציל חיי לוחמים אחרים, אך לא היה מי שיציל אותו. אני הולכת לקברו לא ביום הזה, אלא ביום אחד פרטי מימות השנה.