(לפני כּשישים וחמישה מיליוני שנים, בְּסוֹף תְּקוּפַת ה"סֶנוֹן"(שבּסוף עידן הַ"מֶּזוֹזוֹאִיקוֹן") - הִתחילו לעלות מֵהַקַּרקָעִית הַסַּלְעִית של הָאוקיָנוּס הַקָּדוּם "תֵּטִיס", שֶׁהִשׂתָּרֵעַ על פניּ מרכּז וּדְרום אירופּה, כּל צְפון אפריקה והַמִּזהַ"תִּ - רצוּעוֹת הרים בְּקִמּוּט אַדִּיר, שנִקרָא בפי הגֵּאוֹלוֹגִים "הַמַּהְפֵּכָה הָאַלְפִּינִית"; ונוצרוּ שלשלות הרי האַלְפּים, הקַרפָּטים, הרי הקַווקָז, הרי צפון אפריקה והמזה"ת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
