ימי שלישי שלי

בת-שבע בת השישים עדיין יפה לגילה, עיניה הכחולות נוצצות באור שמשי בהיר ומפני שבעברה הייתה עשירה היא תמיד מגיעה לעבודה לבושה בהידור מוקפד מאד.

בעלה, כפי שסיפרתי עשק אותה וגזל ממנה את כל ממונה ולמרות שהיא קשה עבדה לאורך כל ימי חייה, מעכב הביטוח הלאומי את תשלום קצבת הבטחת ההכנסה שלה.

עבדנו יחד ויצא לנו להרבות בשיחה והסתבר לי שמצבה גרוע ממה ששיערתי מלכתחילה. ידעתי שאין לה ילדים ושארי משפחה והדבר היחיד שמנחם אותה הוא שיעורי התורה של הרב פלד. כאן המקום לציין שבת-שבע גדלה בבית חרדי עשיר, למדה בבית-יעקב, הוסמכה לאחיות, אך עזבה הכל והתאהבה באיזה יצור מופקפק שניצל את יופייה ועושרה. היא חזרה לדת וזה עוד מעודד אותה, כי לפחות בשיעורי התורה יש נשים חביבות שמשוחחות איתה והרב אף הוא מתייחס אליה בכבוד ומתפלל עבורה.

היא חיה בקראוון ומתקלחת בדרך כלל בחצר הבניין. היא מבצעת את הטקס באישון לילה כשכולם ישנים, זאת מפני שזרם המים בקראוון חלש מאד. בחורף היא מרתיחה סיר עם מים חמים מעמידה אותו על הרצפה ומשפשפת את עורה עם ספוג שקנתה בשוק. אין ברשותה מקרר, תנור אפייה, ומכונת כביסה. יש לה גזייה קטנה שמונחת על הרצפה והיא נמנעת מלהשתמש בה מטעמי היגיינה. במהלך היום היא אוכלת לחם שחור עשיר ובשבת היא מקנחת בסלט.

בת-שבע בת השישים עובדת מידי פעם בניקיון ומבשלת עבור זקנה עשירה שמאשרת לה לטעום מן העוגות שהיא מכינה ולהכין מידי פעם עוגות דומות עבור עצמה.

הזמנתי את בת-שבע שתתארח אצלי בשבת, כי המחשבה על האישה הזאת שיושבת רעבה וקוראת את כל ספר התהילים בגפה, שבת אחרי שבת, כאבה לי.

בת-שבע גאוותנית, אומנם הצלחתי לשכנע אותה בכך שאני זקוקה לכישורי הבישול שלה, אך עדיין היא לא מיהרה להתחייב על אירוח שכולו על "חשבוני". שאר הבנות שעובדות איתי מזמינות אותה לשמחות שלהן אך לא די בכך.

איך יראו חייה של בת-שבע כשתזדקן באמת?

עלה בליבי הרעיון שאתרום לה אישית את כספי המעשר שלי, כי הרי גם אם המדובר בסכומים נמוכים זה עשוי לעזור לה. הבעיה היא שאם אבקש את מספר חשבון הבנק שלה היא עלולה להפגע ורוב הסיכויים הם שהיא תתעלם מההצעה. אולי כדאי לי להיות ערמומית ולהפציר בה שתראה לי מסמכים מהבנק או צ'קים (אם יש לה כאלה) ואז לשנן את מספר החשבון בעל-פה. הלוואי שאצליח.

כך למעשה נראה העוני פנים אל פנים ומי יודע כמה אנשים כמו בת-שבע חולפים על פנינו ברחוב ומותירים אותנו בשלנו.