העלייה לחברון חובה וכורח הקיום לעם ישראל

רבו המקלקלים את השורה כיום ומאז,
רבים הם בני עמי הרוצים להיות כשאר עמי עולם,
במקום להיות אור לגויים.
להם אומר להם הנביא יחזקאל.
"וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן"
[העץ, הוא הצלב של הנצרות]
[האבן היא הכעבה של האיסלאם]
האל לא מתכוון לחפש לו עם אחר, להטיל עליו את המשימה שהוטלה עלינו בחורב.
דתות האיסלאם והנצרות הן פרי באושים של צדוקים ובייתוסים למינם כאז כן היום.
שנאמר: "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"
האלוקים שלנו לא מתכוון לשחרר אותנו מההתחייבות שלקחנו על עצמנו.
אנחנו אומנם חדלנו לציית ולהאמין בו, אבל הוא לא חדל להאמין בנו.
"כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם"
ועוד נאמר:
"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם"
ואנו בלא בושה מנסים בכל הכוח, להיות כשאר הגויים.
כמו אותם לווייתנים השואפים אלי חוף לאבדון.
"וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה" אמר הנביא.