פניית פרסה טורקית?

התקיפות האוויריות של חיל-האוויר הטורקי בצפון סוריה, שהחלו ב-24 ביולי, וכן הכוונה להקים אזור ללא טיסה בצפון-מערב סוריה זכו לכותרת "הצטרפותה של טורקיה לקואליציה נגד המדינה האיסלאמית". זאת, אף שטורקיה כבר חברה בקואליציה מאז הקמתה ב-2014. עם זאת, שותפותיה של טורקיה לקואליציה, בראש ובראשונה ארצות הברית, לא היו מרוצות עד כה מתרומתה למאבק שהן מנהלות ומכך שבמובנים רבים, הגבול בין טורקיה לסוריה היה פרוץ למעבר מתנדבים המצטרפים ל'מדינה האיסלאמית'. זאת ועוד, גורמים של 'המדינה האיסלאמית' נעזרו בגורמים פרטיים בטורקיה (ייתכן אף שהיה שיתוף פעולה ממוסד יותר) כלקוחות לקניית נפט ולצורך אספקה והעברה של צרכי לוגיסטיקה של 'המדינה האיסלאמית'. לצד השינוי במדיניות הטורקית עולה שאלה לגבי מחויבותה של טורקיה לקואליציה בטווח הארוך. תהייה נוספת היא, האם כבר עתה טורקיה אינה מייחסת קדימות למאבק נגד המחתרת הכורדית (הפ.ק.ק) והשלוחה שלה בסוריה, ומעניקה פחות חשיבות למאבק ב'מדינה האיסלאמית'.

במקביל לתקיפות האוויריות הטורקיות נגד מטרות 'המדינה האיסלאמית', הטורקים אישרו למטוסי הקואליציה להשתמש בבסיס אינג'ירליק - אישור שהינו בעל משמעות רחבה. ההרשאה לעשות שימוש בבסיס זה לצורך המאבק ב'מדינה האיסלאמית' הייתה סלע מחלוקת מזה זמן בין טורקיה לארצות הברית והיא נפתרה כעת, לשביעות רצונם של האמריקנים. כבר בביקורו של הגנרל (בדימוס) ג'ון אלן, המתאם האמריקני של הקואליציה הבינלאומית נגד 'המדינה האיסלאמית', בתחילת יולי באנקרה, ניתן היה להבחין בניצני השינוי במדיניות הטורקית. בעקבות הביקור נרשמה עלייה במספר המעצרים של גורמים המזוהים עם 'המדינה האיסלאמית' בטורקיה, כמו גם עלייה במספרם של איסורי הכניסה לטורקיה ופיקוח מוגבר במעברי הגבול.

ניתוח הגורמים שהביאו לפניית הפרסה הטורקית מצביע על חשיבותם המרכזית של האירועים בתל-אבייד במחצית יוני - השתלטות הכורדים הסוריים על העיירה שהייתה בשליטת 'המדינה האיסלאמית' והצלחתם לחבר בין הקנטון האוטונומי הכורדי הצפון-מזרחי (קמישלי) לבין הקנטון האוטונומי בצפון-מרכז (קובאני), וזאת תוך כדי איום מצדם להתקדם מערבה ולחבר לשטח שבשליטתם גם את הקנטון הצפון-מערבי של אפרין וכך ליצור רצף טריטוריאלי בשליטה כורדית בצפון סוריה. מעבר לכך, הלחצים שהפעילו האמריקנים זה זמן רב על הטורקים לגלות תקיפות רבה יותר במאבק ב'מדינה האיסלאמית', נשאו עתה פרי. פיגוע הטרור שאירע ב-20 ביולי בעיר סורוץ' שבדרום-מזרח טורקיה - מחבל מתאבד המזוהה עם 'המדינה האיסלאמית' גרם למותם של 32 איש - היווה זרז וגם עילה מספקת, מבחינת רוב הציבור הטורקי, לשינוי במדיניות החוץ.


יחסים שהוספדו מוקדם מדי


לצד ההתפתחויות בצפון סוריה חלה התדרדרות ביחסים בין טורקיה לבין המיעוט הכורדי במדינה. הכורדים בטורקיה מאשימים גורמי ממשלה בשיתוף פעולה, או לכל הפחות באי-תשומת לב מספקת לפעילות של 'המדינה האיסלאמית' בשטח טורקיה. המחתרת הכורדית הכריזה על הפיגועים האחרונים שבוצעו נגד שוטרים וחיילים טורקים כ"פיגועי תגובה" לפיגוע בסורוץ'. חידוש המתקפות האוויריות נגד פעילי המחתרת הכורדית המוצאים מחסה בצפון עירק הביא לסיום הפסקת האש, שעליה הוכרז במרס 2013. היותו של המחבל המתאבד בפיגוע בסורוץ', ככל הנראה, אזרח טורקי ממוצא כורדי הדגים את מורכבות המצב באזורים שבהם קיים רוב כורדי, כאשר צעירים כורדים אדוקים מוצאים דווקא כעת את 'המדינה האיסלאמית' כאופציה מושכת. מעבר לכך, אי-ההצלחה לפי שעה של מפלגת הצדק והפיתוח להרכיב ממשלת קואליציה מגבירה את החשש הכורדי מפני בחירות חוזרות ומכך שלא יחזור על עצמו הישגה חסר התקדים של המפלגה הפרו-כורדית - מפלגת העמים הדמוקרטית - בבחירות האחרונות, אז הצליחה לעבור את אחוז החסימה הגבוה בטורקיה ולזכות ב-13 אחוזים מהקולות. גורמים במפלגת הצדק והפיתוח אף מאיימים להביא לסגירתה של מפלגת העמים הדמוקרטית בשל קשריה עם המחתרת הכורדית, ולמעשה מעמידים את ראשי מפלגה זו בקונפליקט בין נאמנותם למטרות הכורדיות לבין פסילתם את דרך הטרור ורצונם להתקדם בנתיב הפוליטי. נראה אם כן שההתפתחויות החיצוניות מזינות את ההתפתחויות הפנימיות וחוזר חלילה, במעגל שכרגע פועל לרעת היעד של קידום פתרון בדרכי שלום של בעיות המיעוט הכורדי בתוך טורקיה.

ההסכמות בין טורקיה וארצות הברית בעת הנוכחית אשר למאבק ב'מדינה האיסלאמית' מלמדות, כי היחסים בין המדינות הוספדו מוקדם מדי. אולם בכל זאת ניכר שיש בעייתיות באסטרטגיה החדשה שהתוו השתיים. מבחינת האמריקנים, שיתוף הפעולה עם הכורדים הסוריים היה מוצלח, שכן סייע לבלום את ההתקדמות של 'המדינה האיסלאמית' בצפון סוריה, אך ברור שכעת הטורקים דורשים מהאמריקנים לפעול כדי לבלום את התקדמות הכורדים לשליטה על צפון-מערב סוריה. משום כך, הם גוזרים על הכורדים להתמקד רק בקרבות הגנה עם 'המדינה האיסלאמית' וכך גם מפחיתים מעוצמת ההרתעה הכורדית. עם כל החשיבות שביכולת לתקוף אווירית מבסיס אינג'ירליק, עולה שאלה האם הפגיעה בשיתוף הפעולה האמריקני עם הכורדים הסוריים אומנם שווה את המחיר. מעבר לכך, בעוד הטורקים תופסים את סוגיית 'המדינה האסאלמית' כ"בעיה זמנית", הקשורה להמשך שלטונו של בשאר אל-אסד, נראה שהאמריקנים תופסים אותה כבעיה אסטרטגית חמורה וארוכת טווח יותר.

נראה גם שהטורקים ריככו את עמדתם שלפיה צריך לחשוב על אסטרטגיה כוללת להפלת אסד, לפני הרחבתו של שיתוף הפעולה עם האמריקנים. האמריקנים מצדם תומכים בקו הטורקי, שלפיו המחתרת הכורדית, הפועלת בתוך טורקיה והמוצאת מסתור בצפון עירק, היא ארגון טרור ולטורקיה נתונה הזכות להגנה עצמית בהקשר זה. אך כפי שטוענים הטורקים עצמם, ההפרדה בין הלוחמים הכורדים בצפון סוריה לבין הפ.ק.ק. היא במידה רבה מלאכותית. כך, במשולש הקיים בין טורקיה, הכורדים ו'המדינה האיסלאמית', לא ברור כיצד הנתיב הנוכחי של לחימה במחתרת הכורדית וב'מדינה האיסלאמית' במקביל, אכן יתורגם להפניית מלוא המאמץ הנדרש, לפי האמריקנים, להתמודדות עם האתגרים שאותם מציבה 'המדינה האיסלאמית'.