עגנה בנמל אשדוד

כך מתנהלים העניינים בנמל אשדוד: עובדת ממשיכה לקבל עשרות אלפי שקלים בחודש, למרות שאין כל הצדקה להמשך עבודתה במשרה הנוכחית; הוועד מונע מצד אחד להעביר אותה מתפקידה, ומצד שני - מונע ממנה לקבל משרה אחרת; וברקע עומדות התופעות המוכרות היטב של נפוטיזם וברדק ניהולי מתמשך. כל אלו נחשפים בפסק דין של סגן נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אילן סופר.

זהבית קינן החלה לעבוד בנמל אשדוד בספטמבר 2009 כעוזרת אישית של סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש. כאשר המקבילה לה בלשכתו של המנכ"ל דאז, שוקי סגיס, יצאה לחופשת לידה, הועברה קינן למלא את מקומה ולאחר מכן קיבלה את התפקיד באופן קבוע. בין לבין, הכירה זהבית את שמעון קינן, מנהל משמרת בסקטור מנהלי עבודה בתפעול, ואחרי שנה וחצי התחתנו השניים.

בפברואר 2011 נערך עם זהבית הסכם למניעת ניגוד עניינים בין עבודתה לבין חייה האישיים. אולם בדצמבר 2012 - בעקבות דוח של מבקר המדינה - החליט דירקטוריון הנמל להפסיק העסקת קרובי משפחה של עובדים אחרים בלשכות היו"ר, המנכ"ל והיועץ המשפטי. כיוון שכך, נדרש סגיס לסיים את העסקתה של קינן - מה שהוביל בינואר 2013 לעיצומים בנמל.

ביולי 2013 הודיע סגיס על התפטרותו והיא נכנסה לתוקף כעבור שלושה חודשים. יוסף בסן מונה לממלא מקומו, וקינן הועברה לתפקיד עוזרת אישית לסמנכ"ל לוגיסטיקה והנדסה. הוועד שוב עמד על רגליו האחוריות והתנגד להעברה, בטענה שיש לקיים מכרז פנימי למשרה. התוצאה הלא-מפתיעה הייתה שהמינוי בוטל. בעקבות זאת זימן בסן בדצמבר 2013 את קינן לשימוע לבחינת סיום העסקתה, ואחרי השימוע הוחלט כעבור חודש לפטר אותה בנימוק שמשרת האמון שלה התבטלה עם פרישתו של סגיס.

מובן שקינן וההסתדרות מיהרו לבית הדין לעבודה, ובינתיים פרש סבן ויצחק בלומנטל מונה לממלא-מקום המנכ"ל. באפריל 2014 קבע בית הדין בהסכמת הצדדים, כי קינן תעבור לתפקיד של מתאמת רכש בהיקף של חצי משרה - אבל תקבל את אותו שכר שקיבלה תמורת עבודה במשרה מלאה כעוזרת אישית למנכ"ל, כך שהמנכ"ל הקבוע שייבחר יוכל להודיע האם רצונו להחזיר אותה למשרה זו.

אלא שבנמל אשדוד כמו בנמל אשדוד - שום דבר לא הולך חלק. בספטמבר שעבר בוטלו הליכי המכרז לבחירת המנכ"ל, בינתיים נערכו בחירות, חלק מהדירקטורים סיימו את כהונתם, הממשלה לא מיהרה למנות אחרים ולדירקטוריון אין קוורום. בנסיבות אלו טענה ההנהלה, כי הגיע הזמן להיפרד מקינן, הממשיכה לעבוד בנמל 16 חודשים לאחר שפרש מי שמינה אותה למשרת אמון. עוד ציינה ההנהלה, כי קינן מקבלת 28,000 שקל לחודש ורכב ליסינג בשווי של 4,000 שקל, בעוד שכרו הרגיל של מתאם רכש הוא פחות מ-17,000 שקל ויש לו רק אחזקת רכב.

סופר קיבל את עמדת ההנהלה. לדבריו, פסק הדין מהשנה שעברה יצא מתוך הנחה שבקרוב יהיה לנמל מנכ"ל קבוע, והוא יחליט לגבי עתידה של קינן. אבל משהתברר שבעתיד הנראה לעין לא ייבחר מנכ"ל קבוע, נשמט הבסיס מתחת לאותו פסק דין. המצב הנוכחי פוגע בנמל ואין סיבה להמשיך אותו, הוא קובע. קינן גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.

נציגות הציבור רות סנקר והניה מרקוביץ הסכימו עם סופר. את הנמל ייצגה עו"ד חנה ארמן, ואת קינן - עו"ד בנימין כהן.