התיאטרון הפתוח בעין-חרוד: הזנחה ועזובה

התיאטרון הפתוח בעין חרוד או כאמור בשמו הרשמי "הבמה המשותפת" של עין חרוד ותל יוסף ידע ימים יפים יותר. הרעיון להקמת במה משותפת למופעי תיאטרון עבור קיבוצי הסביבה הועלה ונדון באספות הקיבוץ עוד בשנות ה-30 הראשונות על-ידי אנשי תרבות שונים בעמק ומחוצה לו כשהמטרה להקים עבור "החלוצים העמלים" במה משוכללת שלא תיפול ברמתה מבמות התיאטרון המקצועי. בין היוזמים להקמתו היו יהושע ברנדשטטר ומרגוט קלאוזנר. ברנדשטטר, איש העמק ורב פעלים היה ממייסדי בית אלפא. בתחילת שנות ה-30 עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב וניהל בשנות השלושים את תיאטרון "הבימה". לימים נישא למרגוט קלאוזנר והשנים היו ממייסדי "אולפני הסרטה הרצליה".

לאחר שורה של אספות חברים סוערות אושרה בקיבוץ עין חרוד הקמת הבמה, גויס הכסף הנדרש וב-1934 הוחל בהקמת המבנה. האדריכל אריה שרון שהיה ממקימי ומתכנני קיבוץ גן שמואל התבקש לסייע בתכנון "הבמה". אילנה ברנשטיין, מנהלת ארכיון עין-חרוד מאוחד מספרת לי כי בבניית "הבמה" השתתפו חברי קיבוץ עין חרוד וקיבוצים אחרים בסביבה. בניית הבמה הושלמה ב-1938 לערך.

"הבמה המשותפת" כללה מבנה גבוה בגובה כ-15 מטרים עם פתח רחב בקיר שפנה אל מעלה מדרון שהוכשר במיוחד. בתוך המבנה הותקנה במת עץ גדולה ומתחתיה הוקמו חדרי הלבשה ותפאורה.הקהל ישב בשטח המדרון המשופע תחת כיפת השמים על ספסלי עץ צופה לבמה. מאוחר יותר הוחלפו ספסלי העץ בספסלי בטון.

בנובמבר 1939 הציג תיאטרון "הבימה" על "הבמה המשותפת" בעין חרוד את ההצגה "מירלה' אפרת". עיתון "דבר" שדיווח לקוראיו על האירוע מספר כי לאורך כל הדרך המובילה למקום ההצגה נהרו "בכל מיני כלי רכב" מכל יישובי העמק כדי לחזות בהצגה וכי מספר הצופים עלה על 2000 איש. לאחר ההצגה נערכה מסיבה בתל יוסף. דברי הערכה נאמרו על-ידי יהודית שמחונית, שלמה לביא ושמואל סבוראי. בקריאה ודקלום השתתפו חנה רובינא ורפאל קלצקין.

בסוף אוקטובר 1941 הופיעה התזמורת הארץ ישראלית בניצוחו של מיכאל. טאובה בקונצרט על הבמה המשותפת לגוש חרוד. וכך מתואר האירוע והתכונה לקראתו בעיתון "דבר" (29.10.1941): "הופעת התזמורת הפכה חג. נהרו לעין חרוד מהעמק המזרחי והמערבי גם מערבות בית שאן ומבקעת הירדן-במכוניות משא עמוסות זקן ונער, ברכבת, בכלי רכב וברגל. כשעה לפני התחלת הקונצרט נתפסו אלפי המקומות-כחמשת אלפים איש באו וביניהם מאות אורחים מקציני הצבא והמשטרה, מהפקידות הממשלתית הגבוה אנגלים ויהודים ...התבלטה קבוצה של ערבים נכבדים מנצרת".

ב-21 באפריל 1942 נערכה על הבמה המשותפת בעין חרוד הצגת תיאטרון האוהל, "והילד איננו" בידיעה בעיתון "דבר" על האירוע מצוין כי "באו קהל של 2500 איש בניהם חלק שהסתדר בכרטיס עמידה".

כמעט מדי שנה התקיים ב-1 במאי על ה"במה המשותפת" עין חרוד כינוס ונשף לציון חג הפועלים בהשתתפות קהל רב מיישובי העמק והאזור, בכינוס ב-1 במאי 1942 השתתף ונאם מ.שרתוק הלא הוא משה שרת "שפתח בערבית לכבוד האורחים הערבים. עוד נאמו ציזלינג, תלמי, אלקון, בן-אפרים. תזמורת עמק הירדן ניגנה ורחל מרכוס קראה, מקהלת הגוש שרו והיה הופעה של "הפועל"".

במוצאי שבת 21 באפריל 1944 נערך "בבמה המשותפת" מופע כנס מקהלות ארצי. כחצי שעה לפני תחילת המופע כשהמקהלות החלו לעלות אט אט לבמה לתפוס מקומן קרסה לפתע הבמה ואנשי המקהלות נפלו לעומק 2-3 מטר לחדרי ההלבשה והמרתף שמתחת לבמה כ-15 איש נפצעו וחלק מהם הועבר לטיפול בבית חולים העמק.

וכך מדוח עיתון "על המשמר" ב-23 באפריל: "כחצי שעה לפני התחלת השידור מהבמה של עין חרוד ותל יוסף כשעמדו על הבמה כל המקהלות שקע חלק מהרצפה וכ-100 איש נפלו לתוך מרתף בעומק 2 מטר. קמה בהלה אבל השתלטו עליה עד מהרה. חלק מהפצועים הועברו לבית חולים עפולה. היתר נחבשו במקום. לבית חולים עפולה הובאו הפצועים האלה: זשקא לאט, מרמת השופט, אירמה מיש מהעוגן, רות אברוצקי מכפר סבא, אתקה גרוב מבית אלפא, מתיה בכר, דבורה לוינזון ומילקה אולשטיין (שלושתם מרמת השופט)". מי שמע אז על ועדות חקירה?

בתחילת מאי 1947 נערך על הבמה המשותפת בעין חרוד קונצרט התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין (אחרי הקמת המדינה שונה שמה לתזמורת הפילהרמונית). וכך מסוקר האירוע במדור "בכפר" של עיתון "דבר" מה-12 במאי 1947: "במוצאי שבת נערך על הבמה המשותפת של תל יוסף ועין חרוד קונצרט התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין מכוניות באו מכל קצות העמק על-אף העוצר. באו גם מערי הארץ וממושבותיה. מ. שטנר בירך את התזמורת בשם קהל העמק. אחרי הקונצרט נתקיימה בחדר האוכל של תל יוסף מסיבה לכבוד יובל העשור של התזמורת ולכבוד המנצח ברנשטיין. עם המנצח היו הוריו ואחותו. שהסבו ליד שולחנות ערוכים. ניהל את המסיבה גולדשמידט מעין חרוד, חנוך רוכל בירך בשם משק תל יוסף וש. סבוראי בשם משק עין חרוד. המנצח הדגול אמר: 'בשלושה שבועות אלה של היותי בארץ הרגשתי שאני יהודי חופשי'. עד 2בלילה נמשכו השירה וההורה בהשתתפותו של ברנשטיין.

גם לאחר קום המדינה נערכו ב"במה המשותפת" אירועים והצגות כינוסים. ב-16 ביולי 1955, ראש הממשלה מ. שרת נאם בעין חרוד ותל יוסף ב"במה המשותפת" לפני קהל של 6,000 איש ממשקי העמק, תושבי עפולה, בית שאן, יקנעם וישובים אחרים. עיתון דבר יודע לספר כי נאום משה שרת נמשך 3 שעות.

אירועים בולטים נוספים שנערכו בבמה המשותפת

קיבצתי מארכיונים אירועים בולטים נוספים שנערכו בבמה המשותפת לאורך השנים:

באפריל 1944 נערך ב"במה המשותפת" אירוע לזכרו של אורד וינגייט בהשתתפות מאות מכל יישובי העמק בתוכם יחידת נוטרים וחברים שהשתתפו בפלוגות האש של וינגייט נשאו דברים גולומב, מ.שטינר הקצין עקביה. בהתחלת האזכרה שרה מקהלת בית הספר.

ספטמבר 1948 התיאטרון הקאמרי הציג על "הבמה המשותפת" בעין חרוד את המחזה של משה שמיר "הוא הלך בשדות".

בשנות ה-60 החל המקום לדעוך ומשנת 1967 פסקה למעשה פעילותו ומזה שנים רבות הוא עומד שומם ונטוש. עד מתי?