קוצר ראייה נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם. בהפרש של פחות מדור, שכיחות קוצר הראייה נסקה מעלה וכיום קוצר ראייה הינה מגפה של ממש בעולם המערבי.
התפתחות קוצר ראייה
קוצר ראייה מתפתח לרוב מגיל שש עד גיל 10 וידוע כי קצב התפתחות קוצר הראייה הינו מהיר ביותר בקרב ילדים סביב גילאי העשרה המוקדמים, עם התייצבות יחסית סביב גיל 16 שנים.
שכיחות קוצר ראייה
קוצר ראייה הינו הליקוי התשבורת הנפוץ ביותר ומוערכת בישראל בשכיחות של 40%. שכיחות קוצר הראייה בארה"ב נעה בין 50%-20% ובמדינות אסיה מגיעה ל-90%. השכיחות הגבוהה ביותר היא בקוריאה הדרומית בשיעור של 96.5% בקרב גברים צעירים בני 19. קוצר ראייה נמצא במגמה של עלייה מתמדת בשכיחותו ברחבי העולם וגם בקרב מתגייסים חדשים לצה"ל בישראל.
סיבוכי קוצר ראייה
קוצר ראייה היא מחלה בעלת משמעויות כבדות הן מבחינת עלויות הטיפול, והן מבחינת הסיבוכים העיניים האפשריים לרבות גלאוקומה, חורים ברשתית, קרעים ברשתית והפרדות רשתית.
סיבות לקוצר ראייה
תיאוריות ותהליכים רבים נקשרו להתקדמות קוצר הראייה לרבות גנטיקה, עבודה מרובה מקרוב, דמות מטושטשת בהיקף הרשתית, שחרור מתווכים כימים בעין ועוד (ראה איור). כיום ברור לנו כי מספר סיבות עיקריות אחראיות לעליית המספר:
- בראש ובראשונה - תורשה: אם אחד ההורים סובל מקוצר ראייה, הסיכוי לקוצר ראייה אצל הילד גדל פי שתיים בערך. אם שני ההורים סובלים מקוצר ראייה - הסיכוי גדל לפי שבע;
- עבודה מקרוב: קריאה ממושכת, עבודה מול מחשב, התמקדות במסכים קרובים של טלפון או אייפד כל אלה מאיצים את עליית המספר עקב פעילות אקומודציה מוגברת על-ידי השריר הציליארי הפנימי של העין (פוקוס לקרוב);
- הסתגרות בבית ומניעת חשיפה לאור השמש: אור השמיים הכחול מאט את עליית קוצר הראייה, ולעומת זאת תאורה מלאכותית יכולה להחמיר את קוצר הראייה. אצל ילדים שמרבים בפעילות מחוץ לבית משפיעים גורמים כמו אישון קטן (בחוץ האישון קטן והדבר תורם לתמונה חדה יותר), הפסקת מאמץ האקומודציה (כי אין פוקוס לקרוב), ויטמין D ועוד גורמים נוספים האחראיים למניעת קוצר הראייה. לפני כמעט כעשור התחילו העדויות הראשונות שפעילות ילדים מחוץ לבית (מעל 14 שעות בשבוע) תורמים למניעת קוצר ראייה ומניעת סיבוכים הקשורים לקוצר ראייה גבוה.
הדרכים לעצור את קוצר הראייה
בשנים האחרונות פורסמו בספרות מחקרים רבים אשר בדקו שיטות שונות למניעת התקדמות קוצר הראייה לרבות תכשירים פרמקולוגיים, אמצעים אופטיים, תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי (ביופידבק). תרגילי עיניים ומשוב ביולוגי לא הוכיחו יעילות במחקרים. מתן מספר נמוך מדי (תת תיקון) לא רק שלא עוצר את עליית המספר, אלא במחקרים מסוימים נמצא שאף מגביר את התקדמות קוצר הראייה בהשוואה לתיקון מלא.
בעבר סברו כי עדשות מגע קשות מסייעות לעצירת המספר. ברבות הימים הסתבר, כי עדשות מגע קשות אינן משפיעות על מניעת התקדמות קוצר הראייה בגלל שהשפעתן ניכרת בהשטחת הקרנית ולאחר הפסקת השימוש האפקט מתפוגג. עדשות מגע רכות גם הן אינן משפיעות על קוצר הראייה, אך נתונים ראשונים מראים, כי לעדשות מגע רכות בעלות עיצוב דו-מוקדי ורב מוקדי יש יכולת להשפיע על שליטה בקוצר ראייה.
אורתוקרתולוגיה, עדשות מגע בעלות פרופיל עיצובי של גאומטריה הפוכה ועדשות מגע רכות למניעת טשטוש היקפי ברשתית, פועלות במנגנון זהה לעצירת קוצר ראייה. שני סוגים אלו מצמצמים את הטשטוש של הדמות בהיקף הרשתית, כיוון שדמות מטושטשת ברשתית, גורמת לעליית המספר במשקפיים. עדשות אלו הראו עצירה קוצר ראייה של פחות מ-50% במספר מחקרים קצרי טווח ואולם השימוש בעדשות אורתוקרתולוגיה אצל ילדים בעייתי מאוד עקב הסיכון לזיהומי קרנית.
אז מה הפתרון?
טיפול בתכשירים פרמקולוגים הוכיחו יעילות רבה ביחס לכל שאר הטיפולים. פירנזפין הינה אחת האפשריות ויעילות מוצלחת ביותר לעצירת קוצר הראייה השיג טיפול אטרופין (לפחות 90%). מזה כ-40 שנה, מאז שנות ה-70, ידוע כי מתן טיפות עיניים של אטרופין מדי יום עוצרת את עליית המספר. אולם הריכוז הרגיל של טיפות האטרופין שנמצא בשוק גורם גם להרחבת האישון ושתוק יכולת הקריאה מקרוב (אקומודציה). הילד המטופל בטיפות בריכוז הרגיל, סובל מאישון רחב באופן קבוע, דבר הגורם לסינוור בשמש ואף מסכן את בריאות העין. בנוסף, שתוק האקומודציה מחייב מתן משקפיים לקריאה. עקב כך כמעט וננטש הטיפול הזה.
COMET - פריצת דרך משמעותית
מאז אמצע שנות ה-2,000 החול במחקר שבדק האם מתן טיפות אטרופין ריכוז נמוך יותר שאיננו גורם להרחבת האישון, יכול גם הוא להשפיע על עצירת המספר. המחקר הגדול ביותר נקרא COMET והשתתפו בו מאות ילדים. תוצאות המחקר היו מעודדות: הסתבר כי מתן טיפות אטרופין בריכוז נמוך מאוד הינו חסר תופעות לוואי - אין קושי בקריאה ואין הרחבה של האשון. מאידך נמצא שהטיפול מונע את התקדמות קוצר הראייה ותופעת הריאבאונד (עלייה קלה של המספר בסיום הטיפול) לא קיימת בהשוואה לריכוזים אחרים.
